חוסיין מוחמד מוקדאד, כבן 63, פעיל חיזבאללה מיחידה 1800 שנודע בישראל בכינוי "הפקששן", מת ביום חמישי בלבנון. מוקדאד, שנשלח ב-1996 לבצע פיגוע בירושלים, נפגע אך למעשה ניצל כאשר אירעה לו "תאונת עבודה" שהותירה אותו נכה. בהמשך הוא שוחרר בעסקת חילופין, וחזר לפעילות תעמולתית בארגון הטרור.
באפריל 1996 שלח אותו לישראל עימאד מוע'ניה – מי שהיה מפקד מבצעי החוץ של חיזבאללה וחוסל בהמשך בפעולה המיוחסת לישראל וארה"ב – במטרה לבצע פיגוע המוני. מוקדאד נכנס דרך נמל התעופה בן-גוריון ב-4 באפריל עם דרכון בריטי מזויף על שם "אנדרו ניומן", כשבידו חומרי נפץ ומרעומים שהוסלקו במכשיר רדיו.
הוא שהה מספר ימים בתל אביב ובאזורים נוספים במרכז ישראל, ואז עבר לירושלים, שבה התאכסן במלון "לורנס" במזרח העיר. לפי הודאתו בחקירה, מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בראש הממשלה דאז שמעון פרס. דיווחים בני התקופה הצביעו גם על אפשרות של תקיפת מטוס אל-על או פיגוע במקום הומה אדם במערב ירושלים.
ב-12 באפריל, בעודו מרכיב את המטען בחדרו במלון, התפוצץ חומר הנפץ. הפיצוץ גרם לנזק כבד לחדרים, קטע את שתי רגליו ואת ידו, ואף גרם לו לעיוורון ולפציעות קשות נוספות בכל חלקי גופו. עדי ראייה תיארו אותו כשהוא בוער וצועק. הוא נעצר מיד על ידי כוחות הביטחון, טופל בבתי חולים בישראל ונכלא.
כיצד שוחרר חוסיין מוקדאד מישראל וחזר לפעילות בחיזבאללה?
ביוני 1998 שוחרר מוקדאד במסגרת עסקת חילופין עם חיזבאללה, תמורת השבת גופתו של רס"ל איתמר איליה ז"ל, לוחם שייטת 13 שנהרג באסון השייטת באנסרייה ב-1997. העסקה כללה גם שחרור של עשרות אסירים לבנונים והשבת גופות.
עם שובו ללבנון המשיך מוקדאד בפעילות בחיזבאללה, בעיקר כפעיל יחסי ציבור ותעמולה. הוא הופיע בתקשורת הארגון כ"גיבור מת-חי" ו"פצוע ירושלים", סיפר על "ההקרבה" שלו וקידם את נרטיב הטרור. למרות הנכות הקשה – אובדן גפיים, עיוורון ופגיעות נוספות – הוא נשאר מזוהה עם הארגון עד סוף ימיו, והפציעות ליוו אותו לאורך שלושה עשורים.
