ביום ראשון השבוע, ה-20.9.2026, ערב יום כיפור, הוטל צו הרחקה מנהלי מהר הבית וממסגד אל-אקצא על סלווא אבו לבדה, עיתונאית פלסטינית ותיקה וידועה, לאחר שזומנה לחקירה במטה מרחב דוד של משטרת מחוז ירושלים, בתחנת "הקישלה" שבעיר העתיקה. הצעד מעורר תהודה רבה ברשתות הפלסטיניות, בייחוד נוכח העובדה המפתיעה כי אבו לבדה לא דרכה פיזית במתחם הר הבית מזה שבע שנים.
מניתוח פרסומיה העדכניים ברשת עולה קו הסברתי נוקשה, התואם את הנרטיב הרשמי של הרשות הפלסטינית: בחודשים האחרונים הרבתה להתמקד בסוגיית הריבונות בירושלים, בנעשה בהר הבית, בהנצחה והאדרה של שאהידים ובסיפורי משפחות אסירים ביטחוניים.
בימים האחרונים עסקה בעתירה שהוגשה לבג"ץ, המבקשת לאפשר עליית יהודים להר הבית, גם בימי שבת ובתקופת חגי תשרי. אבו לבדה התייחסה בפרסומיה לדיווחים על עמדתו התומכת של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בעתירה, הגם שטרם הובאה רשמית בפני בג"ץ – ותיארה את את עמדתו כהבעת תמיכה ב"פלישות" המתנחלים למתחם אל אקצא בשבתות. את הסיורים השגרתיים שעושים שוטרי הר הבית במתחם ההר, אבו לבדה מגדירה "פריצות" לאולמות התפילה.
פוסטים אלו ודומיהם מגדירים את המאבק המשפטי ואת סוגיית העליות להר הבית כ"הסתערויות ופלישות" ו"חילול" של האתר הקדוש למוסלמים ומתארים אותו כחלק מקנוניה ישראלית רחבה ומתוכננת לשנות את הסטטוס קוו הדתי וההיסטורי, כדי לכפות חלוקה זמנית ומרחבית של המתחם. הפוסטים מלווים בקריאות דתיות ולאומיות להגנה על המקום הקדוש, ובעיני זרועות הביטחון הישראליות תיאור זה, המציג איום מיידי וקיומי כביכול על מסגד אל-אקצא, מתפרש כהסתה מובהקת וכעידוד ישיר להפרות סדר, שכן הוא נועד לכאורה להלהיט את הרוחות ולהניע צעירים פלסטינים לצאת לפעולות מחאה אלימות ברחובות.
מי היא סלווא אבו לבדה ומה עומד מאחורי צו ההרחקה מהר הבית?
אבו לבדה, ילידת 1966 המתגוררת במחנה הפליטים שועפאט במזרח ירושלים, היא דמות מוכרת היטב בעולם התקשורת הפלסטיני והבינלאומי. היא החלה את דרכה בעיתונות הכתובה, עברה הכשרה מקצועית ברשת טלוויזיה גרמנית, ובהמשך הפכה למגישה, מתעדת, במאית ומנהלת ברשות השידור הפלסטינית הרשמית. פועלה התקשורתי והתיעודי אף הביא אותה בשנת 2013 לרשימת "100 הנשים המשפיעות והמבטיחות" של רשת BBC העולמית.
בשנת 2019 עברו חייה תפנית דרמטית כאשר סבלה מאירוע מוחי קשה. בעקבות האירוע היא רותקה לכיסא גלגלים – מצב בריאותי מורכב שמנע ממנה להמשיך בפעילות ככתבת שטח ואף מנע ממנה לבקר פיזית בהר הבית לאורך שבע השנים האחרונות, בשל קשיי נגישות וניידות. פעילותה העיתונאית הועתקה אל המרחב הווירטואלי, שבו היא מנהלת חשבון פעיל ברשת החברתית, הזוכה לחשיפה בקרב אנשי רוח, עיתונאים ותושבים ממזרח ירושלים.
צו ההרחקה המנהלי שהוצא נגדה, לצד החרמת מכשיר האייפד האישי שלה, מדגיש את תפיסת עבירת ההסתה בעידן הדיגיטלי – פרופיל רשת פעיל יכול לשמש להסתה המובילה להרחקה פיזית מהשטח – גם כשהכותבת עצמה אינה מסוגלת פיזית להיכנס בשערי הר הבית.
