במהלך דיון שתקיים השבוע בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, ביקש היו"ר שמחה רוטמן לחדד את השאלה האם משטרת ישראל והפרקליטות מאפשרות גם הפגנות אשר חורטות על דגלן מסרים בעד שחרור פלסטין (גם כשהדבר אינו מהווה עבירת הסתה).
התשובות שקיבל, הן מהמשטרה והן ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, היו כי הזכות להפגין הינה זכות יסוד בדמוקרטיה הישראלית וכי למרות שאנו מצויים בימי לחימה הרי שהפרוצדורה לא השתנתה. כלומר, העקרונות של חופש הביטוי במקביל לשמירה על הסדר הציבורי, הם העקרונות היחידים המתווים את ההחלטה האם לאשר או לאסור קיום הפגנה/מחאה.
באופן תמוה ולא ברור, דיון זה התקיים ללא הצעת חקיקה קונקרטית ולאחר שלפני כשבועיים בג"צ כבר דחה עתירה שביקשה לקיים מחאה באום אל-פאחם ובסכנין נגד המשך הלחימה בעזה. בג"צ, שהסביר והדגיש בפסק הדין את חשיבותה של זכות המחאה, התיישר הלכה למעשה עם המשטרה ודחה את בקשת מפלגות חד"ש ומק"י וארגון עדאלה לאפשר לקיים הפגנות ותהלוכות.
בפסק הדין מציינים השופטים, בראשותו של השופט יצחק עמית, כי מקובלת עליהם עמדת המשטרה והפרקליטות אשר הביעו חשש כי ההפגנות עצמן עלולות להביא לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי ובשלום הציבור ובטחונו ברמה קרובה לוודאות וכי לאור מצוקת כוח האדם של המשטרה בימי לחימה אלו לא ניתן להקצות כוח אדם לשם שמירה על הסדר הציבורי בהפגנות אלו.
רגע לפני שדחו את קיום ההפגנה הדגישו השופטים: "בשעת מלחמה, במיוחד במלחמה כבדת דמים וכבדת ימים, הזכות לביקורת ציבורית ולמחאה הפוליטית לא נסוגה לאחור". השופטים הסבירו כי נתנו משקל כבד לנימוק של המשטרה בקושי של כוח אדם לשמירה על הסדר הציבורי, ובכדי שלא יהיה ספק, ציינו: "חופש הביטוי אינו שייך רק למחנה אחד או לצד אחד של המפה הפוליטית, והוא נועד להגן לא רק על דעות מקובלות ואהודות, אלא גם על דעות חריגות, מקוממות ומכעיסות. כאשר המשטרה בוחנת מתן רישיון להפגנה היא אמורה להתעלם מתוכן ההפגנה או הרקע האידיאולוגי של המארגנים" – כתבו השופטים בפסק הדין.
ההתכתבות של בג"צ עם הלך הרוח הציבורי, ודחייתו את בקשת קיום ההפגנה, לא ריצתה את שני צדי המתרס של הפוליטיקה שביקשו לקיים דיון בנושא. ח"כ גלעד קריב ויואב סגלוביץ' (יש עתיד) ביקשו לבחון ולוודא שהמשטרה והפרקליטות אינן מפלות את הציבור הערבי אשר מבקש לקיים מחאה שאינה מהווה הסתה או תמיכה בטרור. מנגד, יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן, ביקש לבחון האם ניתן לאסור הפגנות רק על בסיס התוכן: "בימי מלחמה נקודת האיזון אמורה לזוז. האם יכול להיות שישראל תהיה האחרונה לאמץ ולאסור הפגנות פרו חמאס בימים אלו?" תהה בקול רם.
דומה כי הדיון, שנעדר הצעת חקיקה קונקרטית, בא על מנת לבדוק את הדופק ולבחון האם הגיעה העת לשנות את החקיקה ולאמץ סטנדרט חדש. סטנדרט, שלפי מכון המחקר של הכנסת, כבר אומץ בחלק ממדינות העולם (גרמניה, בריטניה וצרפת), לפיו בשעת מלחמה נאסרת הפגנה אשר תוכנה מהווה הזדהות עם האויב.
"האם אנחנו עלולים להימצא במצב שישראל תהיה האחרונה לאמץ את הסטנדרט שהפגנה של From the river to the sea palestine will be free הוא תוכן?". רוטמן מצהיר כי הוא נוטה לומר שבזמן מלחמה זה אסור וכי יתכן שהמשטרה והפרקליטות היו צריכות שלא להתיר ביטוי שכזה בזמן מלחמה.
נדמה שהדיון, שהסתיים ללא מסקנה או החלטה משביעת רצון לפוליטיקאים משני צדי המתרס, צפוי להתחדש בימים הקרובים. נשאלת השאלה האם כשיתחדש תובא הצעת חקיקה קונקרטית אשר תגביל זכות יסוד נוספת במדינה, על רקע מלחמת חרבות ברזל? זאת במסגרת חקיקה אשר תמשיך את החוק המגביל צריכת פרסומי טרור וחקיקות דומות אשר מגבילות זכויות יסוד של פרטיות וחופש ביטוי.
**
**הכותבת, שני מזרחי: בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו"ד בהשכלה
*************
למדורים נוספים של שני מזרחי:
– בג"ץ נכנס למוד קרבי – דוחה עתירות בנושא זכויות אדם: "אין דומה עת מלחמה, למצבי שלום"
– תזכיר חוק: צריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור באינטרנט – עבירה על חוק המאבק בטרור
– תרומות לצה"ל ייתקלו בסרבול של רשות המסים? הפנים היפות של ישראל צפויות לבירוקרטיה
