משפחת אדלסון היא מהחשובות בתולדות הציונות. אבי המשפחה שלדון זצ"ל היה ציוני נלהב. הוא תרם כסף רב למיזמים ציוניים כמו פרויקט תגלית, הקים את עיתון "ישראל היום" ונלחם באנטישמיות שהרימה ראש באמריקה ובכל מקום.
אחרי מותו החליטה המשפחה, הבן מתן אדלסון והאם מרים אדלסון, להיכנס לעסקי הספורט. תחילה נרכשה הפועל ירושלים בכדורסל, ובשבוע שעבר התבשרנו שהמשפחה השתלטה גם על דאלאס מאבריקס מהאן.בי.איי.
על הרקע הזה הצעתי למשפחה היא – לקנות את קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים.
בית״ר היא ממשיכת דרכו של זאב ז'בוטינסקי, הכי קרוב לאידיאולוגיה שבה מאמינה המשפחה. גם העוצמה הפוליטית שמספק המועדון הענק לבעלים שלו, אין להשוות אותה לשום מועדון אחר. החיבור בין הכסף של אדלסון (להשקיע בהיגיון, לא צריך לשפוך טונות של מזומנים) לעוצמות האינסופיות של המועדון והקהל האדיר בתוספת האיצטדיון הביתי המשוכלל, יכול בקלות להביא לקבוצה אליפות.
עם כל הכבוד להפועל ירושלים בכדורסל, ויש המון כבוד, היא הרבה פחות מעניינת מבית"ר, שזה מותג שכל ילד מכיר. כדורסל איננו כדורגל שזה המשחק הפופולארי בעולם ופונה לכולם. ובכלל העיר ירושלים בעשרות השנים האחרונות רואה בעיקר בבית"ר את קבוצת הייצוג שלה, זכר לשנים הגדולות והתהילה העצומה.
להפועל ירושלים בכדורסל יש כוח מוגבל. גם אם תגיע ליורוליג, הסיכוי להניף את גביע אירופה מצומצם ביותר עד אפסי. במפעל הגדול של היבשת משחקות קבוצות עם תקציבי ענק שזה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לתת להן פייט. ברצלונה וריאל מדריד שנשענות על תקציב קבוצת הכדורגל של המועדון, מילאנו ששייכת לאימפריית ארמאני ונכשלת שנה אחרי שנה למרות ההשקעה האדירה, הטורקיות שמלקטות בלי בעיות כוכבים גדולים, ועוד לא דיברנו על הקבוצות הרוסיות צסק"א מוסקבה, חימקי וכו', שמתישהו עשויות לשוב למפעל.
מכבי ת"א שכל שנה מעמידה תקציב שפוי – כבר עשר שנים לא זכתה במפעל, כבר שכחה מתי היתה בפיינל פור ואפילו השתתפות בהצלבה הפכה אצלה לחגיגה.
לעומת זאת עם אותה השקעה בבית"ר, תקבל המשפחה כרטיס כניסה לתודעת ההמונים. כמו שאין ישראלי שלא יודע מי הקבוצה של יעקב שחר, אלונה ברקת או מיץ' גולדהאר, אותו הדבר לגבי בית"ר.
להפועל ירושלים יש קהילה עסקית שתומכת בקבוצה שאין לה בעיה כל שנה להתחרות בצורה מכובדת ביורוקאפ ולכוון לפיינל פור. אייל חומסקי ושכמותו, יש להם את היכולת להסתדר גם בלי המזומנים של אדלסון.
לעומת זאת, בית"ר נמצאת על המדף. הבעלים שלה ברק אברמוב כל כמה חודשים מאיים להשבית את פעילותה. פעם בגלל עונש הזוי שהושת עליה בבית הדין של ההתאחדות (הפחתת 4 נקודות על התפרצות אוהדים למגרש אחרי הזכיה בגביע) ופעם אחרת בגלל החלטה מוצדקת של משרד הספורט לחזור לשחק בזמן מלחמה כדי לשדר לכולם שחוזרים לשגרה.
ברק אברמוב בהשקעה לא גבוהה לקח כאן גביע. הוא יכול היה לנצל את הברייק שלקחו השנה אלונה ברקת, שחר ומיץ' גולדהאר שלא הביאו חיזוק משמעותי ולהסתער על האליפות, אבל זה היה גדול על מידותיו הצנועות. מישהו עשיר באמת לא היה מפספס הזדמנות כזאת.
משפחת אדלסון גם תוכל לנצל את הממון הרב שלה כדי לאתר שחקן מוסלמי בעל שיעור קומה שיתקבל בהערצה על ידי המוני האוהדים הצהובים, אולי כשסרט הקפטן לזרועו, ואז באמת יהיה אפשר להכריז על מזרח תיכון חדש.
*********
השר מיקי זוהר צריך לדחוף להקפאת הירידות
