מתבוננים חדי ראייה ברחוב יפו בירושלים, שיישאו מבטם אל גגו של המבנה הישן של בית החולים שערי צדק, יבחינו במונומנט הנחבא אל הכלים: פסל של "טוביה החולב", דמות בלתי נשכחת מספרו של שלום עליכם, "כנר על הגג".
טוביה, שהפליא בכינורו, מייצג את כל אותם "כלי-זמרים" שליוו את תרבות העיירה היהודית במזרח אירופה במאה העשרים, בואך זמן השואה. "כלי-זמרים" שניגונם לא נקטע עד עצם היום הזה. נגנים כטוביה שהנעימו בניגונים חסידיים, המרגשים בכל אירוע שמח: בר-מצוות, חתונות, הכנסת ספר תורה, קבלות-שבת ועוד.
ניגונים יהודיים בקלרניט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. טוביה החולב, כנר על הגג, כפי שכונה, The fidler on the roof, יהודי עקשן וקשה יום מעיירה הקרובה לרוסיה. נגן מוכשר שלא הפסיק לנגן גם כששעותיו היו קשות, מצבו הכלכלי גרוע והקרקע בגולה זעה ונעה מתחת לרגלי היהודים. "לו הייתי רוטשילד, אי דיבידי בידי בם….", כך היה מזמר את השיר הידוע שכתבו שלדון הרניק ודן אלמגור. עתה זאת קבלת הפנים בכניסה לעיר הקודש.
בתקופה שחיי היהודים ברוסיה עברו תהליכי מודרניזציה, חילון והתבוללות, התארגנו הכלי-זמרים להנחיל בניגונם מורשת ומסורת יהודית. ובימים אלו שבו החל תהליך החזרת החטופים והחטופות מעזה, רחוב יפו וטוביה על הגג, מקדמים בניגון את אמילי, רומי ודורון וכן את התצפיתניות – לירי, נעמה, דניאלה וקארינה.
כאן בירושלים מהדהדים ניגונים משמחים:
"ופדויי ה' ישובון ובאו שש ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם" (מתוך התפילה).
זו גדולתו של הניגון. שגם בתוך הצרה, הדאגה והעצב, אתה חייב לשמוח כשמשהו מאיר מתוך החושך. רחוב יפו, מרכז העיר, והרובע היהודי שבעיר העתיקה, היוו מקום מפגש לתרבויות שונות, ובכליהם שיקפו הכלי-זמרים את המגוון. אומני עולם המוזיקה, יצרו מוסיקה קלאסית, קאברים ועיבודים מלודיים בכלי זמר לקונצרטים ואפילו למוזיקת רוק. מרכזי הבירה יכולים להיעצר בימי חול ומועד, מסביב לחבורת כלי-זמרים, או נגנים בודדים הנוגעים בנשמה, מרגשים ומעלים בזיכרון את בית אבא ואמא. נוגעים בחוד חודה של ההיסטוריה היהודית והמשפחתית מהתפוצות.

"אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", "שלום עליכם מלאכי השלום", "אותו היום מגדל זיוו המשיח שיבוא", "כה אמר כה אמר השם זכרתי לך חסד נעורייך", "ישמחו השמים", "אלה חמדת ליבי..".
ועוד ועוד שירים מהקנון התורני, היהודי והמסורתי.
אני עוברת בשוק מחנה יהודה ונעמדת מול נגן חרדי, פליט קבוצת כלי-זמרים, המנגן להפתעתי את ניגונו הידוע של טוביה החולב. וכדי לגוון לעוברים ושבים המשיך בניגונים מוכרים המכניסים ומוצאים אותך ממתחם השוק בלב מזמר. "עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים… כל ששון וכל שמחה, כל חתן וכל כלה…". "הושיע את עמיך, וברך את נחלתיך ורעם ונשאם עד העולם…", מזמור קסם, שמילותיו מתוך התפילה. אם מתחילים לשיר ולנגן אותו, לא ניתן להפסיקו…
זוהי מורשתו של טוביה, של שלום עליכם ושל הכלי-זמרים. זה כוחו של הניגון.