כצפוי, טורי הקודם ביחס להפיכת האצטדיון החדש ברחובות לאצטדיון ביתי זמני – עורר תגובות שונות, שנעו בין דחייה מוחלטת של הרעיון, לבין קבלה שלו ואימוצו ע"י האוהדים. כמדומני, יש להעביר את הדברים ולדון בהם בעומק היריעה.
התגובות השונות שניתנו היו אמוציונליות מאוד משני הצדי הדיון. כבר עכשיו אבקש להבהיר כי אין המדובר בעקירה נצחית מירושלים רבתי, אלה בהצעה למצב זמני בלבד.
אין חולק בקרב האוהדים, כולל מתנגדי הרעיון הקיצוניים ביותר, כי טובת הקבוצה מצריכה אצטדיון בממדים דומים לזה שברחובות ומועדון הפועל ירושלים יפיק תועלת מרובה מאצטדיון כזה. הטענה העיקרית העולה היא כי אין לנתק את המועדון מהעיר, ובאותה נשימה מסכימים כולם כי אצטדיון טדי מכביד מאוד על מועדון הכדורגל הפועל ירושלים.
כפי שכתבתי כבר, לדאבון לבב, להערכתי עיריית ירושלים אינה להוטה במיוחד לבניית אצטדיון נוסף עבור המועדון. צריך אפוא לנקוט בגישה שונה כדי לקדם את טובת המועדון, בין היתר להציג בפני העירייה כי המועדון אינה שבוי בידה ועומדות בפניו אפשרויות אחרות.
הרי אין ספק, כך גם לפי הריאיון שניתן ע"י יו"ר הוועד המנהל בשבוע שעבר, כי יש דגש של המועדון על הפעילות החברתית והקהילתית שלו ובעלות האוהדים. האם אצטדיון דומה שנבנה בימים אלה בעיר מודיעין המרוחקת זמן קצר בירושלים יכול להעניק את הפתרון? האם אצטדיון שיבנה במבשרת ציון למשל או מעלה אדומים או בצור הדסה למשל, אין בהם כדי לתת מענה טוב יותר גם לקרבה לירושלים וגם אצטדיון ראוי למועדון?
כמדומני שמהות המועדון ואהדה למועדון אינן אמורות להיות תלויות בשרטוט גאוגרפי שרירותי, ערכי המועדון, ההיסטוריה המשותפת אינן תלויים בכך.
לטעמי עיריית ירושלים אינם מעניקה למועדון כלים שישרתו את צרכיו, ויש לפנות לאלטרנטיבות אחרות.
נתראה ברחובות במוצ"ש.
