מבנה בית הספר לשוטרים ההיסטורי בשכונת מעלות דפנה בירושלים צפוי לקבל מעמד חדש ברשימת השימור העירונית, כמעט תשעה עשורים לאחר שהוקם בתקופת המנדט הבריטי. מאחורי המבנה הלבן והמאופק, שנראה במבט ראשון כמו עוד בניין מנהלי ישן, מסתתר אחד האתרים הטעונים והמשמעותיים בתולדות הקרבות על ירושלים.
המבנה הוקם בשנת 1935 על ידי ממשלת המנדט הבריטי ותוכנן בסגנון תעשייתי-פונקציונלי על ידי מחלקת העבודות הציבוריות הבריטית. הוא נבנה מבטון מצופה טיח, עם קווים אופקיים וחלונות מוארכים, ובתקופתו נחשב לאחד המבנים הגדולים והבולטים בעיר. צורתו הזכירה במידה מסוימת את מצודות טגארט, מערך מבני המשטרה שהוקמו בארץ ישראל בשלהי תקופת המנדט.
אבל החשיבות של המקום אינה רק אדריכלית. סמיכותו לגבעת התחמושת הפכה אותו, ברגעי המבחן של ירושלים, לנקודת מפתח צבאית.
מה קרה בבית הספר לשוטרים בירושלים ב-1948?
במאי 1948, במסגרת מבצע "קלשון", נתפס המבנה על ידי כוחות האצ"ל לאחר עזיבת הבריטים. זמן קצר לאחר מכן התנהל במקום קרב קשה מול הלגיון הירדני, ובמהלכו נפלו שישה לוחמים, בהם המפקד יהושע "גל" גולדשמיד.
בהמשך הפך המבנה לעמדה ירדנית ולמוקד צליפה. במשך שנים הוא היה חלק מהמרחב המבוצר שמצפון לעיר העתיקה, אזור שבו קווי הגבול, הזיכרון והפחד היו קרובים מאוד לבתי המגורים החדשים שקמו בירושלים הישראלית.
מדוע המבנה קשור לגבעת התחמושת?
במלחמת ששת הימים היה בית הספר לשוטרים חלק בלתי נפרד מהמערך הירדני שחובר לגבעת התחמושת באמצעות "התעלה הארוכה". בלילה שבין 5 ל-6 ביוני 1967 פרצו הצנחנים אל המתחם, ובקרבות הקשים בגבעת התחמושת ובסביבתה נחרתה אחת התמונות המרכזיות של המלחמה על ירושלים.
חשיבות האתר צפה מחדש גם בשנים האחרונות, בין היתר לאחר שבחפירות הרכבת הקלה בסמוך נמצאה גופת חייל ירדני שנפל בקרבות, והושבה לארצו.
אלון ולד, נציג דור הבנים בהנהלת גבעת התחמושת ובנו של סרן רמי ולד ז"ל שנפל בקרב במקום, אמר לאחר פינוי מתחם אונר"א הסמוך כי הכניסה המחודשת אל בית הספר לשוטרים, שהיה בלתי נגיש במשך עשרות שנים, חשפה מחדש חלק ממורשת הקרב של ירושלים.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מסר: "הכנסת בית הספר לשוטרים לרשימת השימור העירונית מהווה נדבך נוסף בשמירה על הזהות ועל המורשת העשירה של בירת ישראל, ומשתלבת בחזון העירוני המחבר בין פיתוח העתיד לכיבוד העבר. המבנה הייחודי הזה אינו רק אבן ובטון, אלא עדות חיה לגבורה, המשקפת תקופה מרתקת בתולדות העיר ואת מורשת הקרבות הענפה על תקומתה".
כעת, עם קידום שימורו של המבנה, עולה האפשרות כי אחד האתרים הסגורים והפחות מוכרים בעיר יהפוך בעתיד לנקודת זיכרון נגישה יותר, במקום שבו ההיסטוריה של ירושלים לא נכתבה בספרים בלבד, אלא גם בבטון, בתעלות ובקירות שנשארו עומדים.
