לאחר מאבק משפטי ממושך שארך כשמונה שנים, הושלם בימים האחרונים תהליך השבת המבנה ההיסטורי של ישיבת "תורת חיים", בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, לידיים יהודיות.
בית המשפט העליון אישר סופית את פסקי הדין הקודמים, והמבנה שהיה בבעלות ההקדש היהודי של הישיבה עוד לפני קום מדינת ישראל, חזר לידי נציגי ישיבת עטרת ירושלים (לשעבר עטרת כהנים). השבוע הושלם המהלך עם קבלת הנכס וקביעת מזוזה בדלת הכניסה, בטקס בהובלת הרב אבישי צרויה, ראש ישיבת עטרת ירושלים.
מהו סיפורה של ישיבת "תורת חיים" בעיר העתיקה בירושלים?
ישיבת "תורת חיים" נוסדה בסוף המאה ה-19 ברחוב הגיא (אל-וואד), סמוך לדרך הייסורים (וויא דולורוזה). היא שימשה מוקד לימוד תורה חשוב עבור האוכלוסייה היהודית שחיה אז ברחבי העיר העתיקה בירושלים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 ננטש המבנה, אך ציוד הישיבה, ספרי הקודש והחפצים, נשמרו על ידי דיירים מקומיים – בני משפחת באשה – שהחזיקו במבנה מתוקף היותם מי שהופקדו על שמירת הנכס והישיבה, ושמרו באדיקות על הרכוש היהודי לאורך השנים. לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים ב-1967, הוחזרו הפריטים, ובמשך השנים פעלה במקום שוב ישיבה יהודית, לצד בני משפחת באשה שהמשיכו להתגורר בחלק מהמבנה.
לפני כשמונה שנים הוגשה תביעה באמצעות האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, האחראי על ניהול נכסים יהודיים מלפני 1948 במזרח ירושלים, להשבת הנכס כולו לבעלי הזכויות בנכסי ההקדש. על פי החלטות בתי המשפט, המבנה התלת-קומתי אכן שייך להקדש היהודי. עוד קבעו בתי המשפט כי הדיירים המאוחרים לא הוכיחו בעלות מלאה, וכי יש להשיב את הנכס לבעליו החוקיים.
הפינוי בוצע בהתאם לצווי בית המשפט, והמבנה עבר לידי הקהילה היהודית. גורמים בעטרת ירושלים הביעו שביעות רצון מההישג, וציינו כי מדובר בתיקון היסטורי ובחידוש הנוכחות היהודית במתחם שבו פעלו מוסדות תורה במשך דורות. "השבת נכס יהודי היסטורי לבעליו היא מימוש של זכות בסיסית ושל חוק המדינה", אמרו הגורמים המעורבים.
המהלך מחזק את הרצף היהודי בעיר העתיקה ומאפשר שיקום והפעלה מחודשת של המבנה לצורכי לימוד ותפילה. זהו עוד פרק בסיפור המתמשך של השבת נכסים יהודיים בירושלים לידי בעליהם, טרם הקמת מדינת ישראל, כמו גם פרק נוסף במאבק בין יהודים לפלסטינים על השליטה במזרח ירושלים.
