כיפת הסלע בירושלים, מסגד אל-אקצא והרחבה העצומה המרוצפת באבן ומעוטרת בעצי ברוש וזיתים עתיקים זכו בימים האחרונים לאירוע שונה ופרטי. תחת שמי הקיץ חג האהבה היהודי, נשמעה לפתע שאלה אחת ששינתה את האווירה כולה: "התינשאי לי?!".
לרגע נדמה היה אולי שהמתח, הנהלים והרגישות הביטחונית בירושלים התפוגגו. צעיר כרע ברך, שלף טבעת וביקש את ידה של אהובתו. הרגע היה יכול להיות עוד יותר עוצמתי, אם במקרה שמה של בת הזוג, היה מוריה, כאחד משמותיו של ההר הקדוש.
כמה מהנוכחים מחאו כפיים, אחרים שלפו טלפונים וצהלולי השמחה לא אחרו לבוא. לכמה שניות הפך אחד המקומות הרגישים בירושלים בפרט ובעולם בכלל, לבמה של אהבה.
מדוע הצעת הנישואין בהר הבית עוררה סערה?
אבל הסיפור הזה גדול הרבה יותר מהצעת נישואין.
ימים אחדים קודם לכן, בתשעה באב, עלו יהודים להר הבית דרך שער המוגרבים, לאורך גשר העובר מעל רחבת הכותל ועזרת הנשים. הכניסה להר הבית, נעשתה בקבוצות מסודרות, וכל קבוצה קיבלה תדרוך משטרתי מפורט. הובהר היטב היכן מותר ללכת, כיצד להתנהג ועד להיכן מותר להתקרב. הצעת נישואין אינה מופיעה בפרוטוקול, וגם לא כריעת ברך חגיגית.
ובכל זאת, נבחר המקום והתאריך במקום בו עשרות שנים נמצא המתחם במוקד מחלוקות דתיות, לאומיות ומדיניות. אתר שידע אלימות, פצועים, נקמה ומלחמות על המקום שמתחרה בקודשו בהר נבו והר סיני.
מה עבר לו בראש? אולי חשב שאין מקום סמלי יותר לפתוח בו פרק חדש בחיים. אולי רצה להעניק לבת זוגו זיכרון שלא יימחק לעולם. אולי אפילו חלם על הרגע הזה חודשים ארוכים. אפשר רק לדמיין את ההתרגשות שלו , ואת זו של בת זוגו כשהבינו שהם בדרך שאין ממנה חזרה.
ואז מגיעה השאלה שכמעט איש לא שאל, האם אפשר בכלל לענות "לא" להצעת נישואין כזו? כשעשרות אנשים מביטים, מצלמים, מוחאים כפיים ומריעים? האם נשאר מרחב אמיתי לסירוב? דווקא במקום שבו כל צעד נמדד, גם ההחלטה האישית ביותר הופכת בתוך רגע לאירוע ציבורי.
ביציאתם מהמתחם בירושלים עוכב הזוג לשימוע קצר בעקבות החריגה מכללי ההתנהלות. התגובה הייתה מינורית, והם שוחררו לדרכם. אך הסיפור כבר עשה את שלו והפך לשיחת היום.
האם הצעת נישואין בהר הבית היא מחווה רומנטית או אירוע פוליטי?
לאורך השנים היו בירושלים ובישראל הצעות נישואין יצירתיות במיוחד: באמצע משחק כדורגל, במהלך הופעות ענק של זמרים, על פסגת המצדה, בכדור פורח ואפילו במהלך צניחה חופשית. אבל הצעת נישואין בהר הבית שייכת לקטגוריה אחרת לגמרי. היא אינה רק רומנטית, היא מתרחשת במקום שמגלם היסטוריה, אמונה, רגישות וסמליות שאין דומה לה.
ניתן אף אולי להבין במידת מה מדוע האירוע עורר ביקורת בקרב הווקף ובקרב חלקים מהציבור המוסלמי, שראו בו חריגה מאופיו הרגיש של המתחם. מקום קדוש בו התרחשה חגיגה קטנה יהודית, בעלת פן אישי אזרחי.
