א' בתשרי, היום הראשון של ראש השנה, יחול השנה בשבת (12.9.26) – יום שבו אסורה עליית יהודים להר הבית שבלב ירושלים. לקראת השבת הזו, קמפיין ציבורי ופוליטי רחב היקף, המובל על ידי "מנהלת הר הבית" וארגוני המקדש, צובר תאוצה בשבועות האחרונים. תחת הסלוגן "הגיע הזמן לפתוח את הר הבית בשבתות", דורשים הפעילים מהדרג המדיני לבטל את האיסור הקיים ולפתוח מחדש את המתחם לעליית יהודים בימי שבת.
מדוע דורשים לפתוח את הר הבית בירושלים ליהודים גם בשבת?
העיתוי הנוכחי אינו מקרי ונובע מאתגר ייחודי בלוח השנה: השנה, בנוסף ליומו הראשון של ראש השנה, גם יומו הראשון של חג הסוכות וכן שמיני עצרת ושמחת תורה – חלים כולם ביום שבת. המשמעות עבור פעילי ההר היא שברגעי השיא של חגי תשרי, המתחם יהיה סגור לחלוטין לכניסת יהודים, בעוד שהוא נותר פתוח למוסלמים.
הקמפיין עושה שימוש בסרטונים המופקים בסיוע בינה מלאכותית (AI) ובמרכזו מתוכננת ביום חמישי ה-27.8.2026 עצרת רבת משתתפים וערב עיון בשכונת קריית משה בירושלים, שבו ישתתפו רבנים מובילים, שרים וחברי כנסת, במטרה להפעיל לחץ ישיר על המשרד לביטחון לאומי ועל משטרת ישראל.
מהו התקדים ההיסטורי לפתיחת הר הבית בשבתות?
הטיעון המרכזי של מובילי הקמפיין נשען על תקדים היסטורי מובהק, החוזר עוד לימי המנדט הבריטי (1917–1948). באותה תקופה, המדיניות הבריטית אפשרה גישה רחבה וחופשית להר הבית שבעה ימים בשבוע, כולל ימי שישי ושבת. תיירים, חוקרים ובני כל הדתות, לרבות יהודים, יכלו לעלות למתחם ואף להיכנס אל תוך המבנים עצמם – מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע – בכפוף לרכישת כרטיס כניסה מהוואקף המוסלמי, שנועד לכסות מקצת מעלויות אחזקת המתחם. על אף שרוב הציבור היהודי אז, נמנע מעלייה מטעמי הלכה, הזכות העקרונית לביקור בשבת הייתה קיימת ושמורה.
הסדר זה נמשך במידה רבה גם בשלושת העשורים הראשונים שלאחר מלחמת ששת הימים. השינוי הדרמטי חל רק בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, אז נסגר ההר לחלוטין לכניסת לא-מוסלמים. כשהמתחם נפתח מחדש בשנת 2003, נקבע סטטוס-קוו מעודכן שקיבע את סגירת ההר בימי שישי ושבת – החלטה שלטענת הארגונים מהווה "פרס לטרור" שהגיעה העת לבטלה.
מנגד, המהלך מעורר דאגה עמוקה בקרב גורמי הביטחון ומשרד ראש הממשלה. פתיחת ההר בשבתות, ובפרט במהלך חגי תשרי הרגישים, נתפסת כהפרה בוטה של הסטטוס-קוו שעלולה להצית גל אלימות נרחב במזרח ירושלים ובעולם המוסלמי כולו.
למרות השחיקה המתמשכת של הסטטוס-קוו בשנים האחרונות, הכוללת היתר מעשי לתפילות יהודיות במקום, במערכת הביטחון סבורים כי סוגיית ימי הפתיחה היא קו אדום עבור הפלסטינים, שעשוי לגרור השלכות מדיניות וביטחוניות חמורות.
