חוק לשון הרע מאפשר לאדם לתבוע אחר כאשר האחרון גרם בעל פה או בכתב פרסום אשר עלול להשפיל אותו בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו, לפגוע במשרתו או במשלח ידו, או לבזותו בשל מאפייניו האישיים.
בפסיקה התפתחה מדיניות בכל הנוגע ללשון הרע במסגרת יחסי העבודה. מצד אחד בתי המשפט רוצים לאפשר שיח פתוח ללא חשש ושקיפות בין העובד למעביד, כך שלא כל אמירה תגיע לבית המשפט כתביעת לשון הרע, כך שייווצר "משפוט יתר" ביחסי העבודה.
יחד עם זאת, כאשר מדובר במשרה לשעבר, נקבע לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, "נקודת האיזון משתנה".
לפתחו של בית הדין הגיע סכסוך בין עובד לשעבר לבין החברה ומנהלה. העובד שהתפטר מהחברה ועבר לעבוד בחברה דומה אחרת שהכיר במסגרת עבודתו, הגיש תביעה לבית הדין בגין זכויות שונות שנמנעו ממנו עם סיום העסקתו ובנוסף בגין לשון הרע נגד מנהל החברה.
לשיטתו, לאחר שסיים את עבודתו פנה מנהלו הישן במכתב לאחד ממנהלי החברה החדשה בה החל לעבוד והלין על העסקתו בחברה החדשה. בין היתר כתב מנהלו הקודם, כי החברה החדשה "גנבה" את העובד תוך פגיעה בקניינו ובתחרות ההוגנת וביקש לסיים את העסקת העובד בחברה החדשה ואף איים בתביעה.
בהמשך אף פנה פעם נוספת, וכתב: "אם הוא עושה לי את זה, מחר הוא יעשה את זה לך, זה לא משנה, זה רק עניין של זמן", תוך שהוא חוזר על זה מספר פעמים.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, דינה דרורי, ציינה בפסק הדין כי במקרה הנדון נקודת האיזון משתנה, מכיוון שמדובר בפרסומים שנעשו בכתב לאחר סיום יחסי ההעסקה ולא במהלכם, ופרסומים אלו הופנו לצדדים חיצוניים ליחסי העבודה.
לשיטתה, מטרתן העיקרית של הפניות, לרבות השימוש במונח "גניבה", היא להביע מחאה כנגד התנהלות של חברות הפועלות באותו תחום עסקי. ניתן ללמוד מהפניות כי החברה מצרה על סיום עבודתו של עובד איכותי, אותו היתה מעוניינת להמשיך ולהעסיק.
הפניות כללו דרישה מפורשת להביא לסיום העסקתו של העובד ולא רק על רקע הקשר העסקי או המקצועי בין החברות, אלא בין היתר תוך ביסוס תכונות האופי של העובד. "נוסח הדרישה מצייר את העובד כבוגדני או בלתי מהימן, הנושא עמו פוטנציאל לאכזב או לבגוד במעסיקיו החדשים". צירופם של כל אלה בצמוד לאיום בתביעה כלפי החברה המתחרה לפיצוי בגין נזקים – "חורג מתחום הביטויים הלגיטימיים שמעסיק יכול לנקוט במסגרת פניות יזומות למעסיק חדש או למי שיכול להיחשב כבעל השפעה על העסקת העובד במקום העבודה החדש או במקומות עבודה פוטנציאלים נוספים".
*** מתי תיחשב פנייה למעסיק חדש כלגיטימית?
פניות של מעסיק ישן למעסיק חדש יכולות להיחשב כלגיטימיות כאשר הן מתמקדות בתחום חובות אי תחרות ושמירה על סודיות, וגם זה בנסיבות מסוימות.
"במקרה הנוכחי לא בוסס כל חשש לזליגת מידע או לגרימת נזק כספי. המנהל הפנה באופן כללי לכך שהעובד עלול להפר התחייבות כלפי המעסיק החדש תוך גרימת נזקים משמעותיים". השופטת דרורי מציינת כי במקרה הנוכחי, מדובר בביטויים שיש בהם כדי להשפיל או לבזות ואשר היו עלולים לפגוע במשרתו של העובד.
זאת ועוד, למנהל לא עומדת הגנה כלשהי: "אין מדובר בהבעת דעה מוצדקת של ממונה על התנהגותו של אדם, שכן בשלב הפרסום המנהל אינו הממונה על העובד והפרסום נעשה באופן יזום (בשונה מהבעת דעה במסגרת פניה למעסיק קודם לשם קבלת המלצות)".
לאור כל אלו נקבע כי החברה ומנהלה ישלמו לעובד לשעבר פיצוי כספי בסכום של 15,000 שקל בדין לשון הרע.
**
הכותבת, שני מזרחי, היא בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו"ד בהשכלה
*************
למדורים נוספים של שני מזרחי:
– מבחן הברווז הישראלי: האתר שבו ביצעתם רכישה הוא בעברית – התביעה תתנהל בישראל
– "פוגע במראית העין": בית המשפט העליון פסל מומחה בעקבות כתיבתו באתר מקצועי
– תקדימים משפטיים: האם הפרופיל הפיקטיבי שפתחתם ברשת החברתית חושף אתכם?
– בית המשפט העליון מבהיר פעם נוספת: בהיעדר חקיקה ברורה יכנסו השופטים בנעלי המחוקק
– זה יגרום לכם לשקול מילים: קבוצות הוואטסאפ שחשופות לתביעות לשון הרע
