הטגרדיות שיוצרת המלחמה בדרום אינן מתקבלות על הדעת ונדמה כי הן מעל יכולת ההכלה האנושית:
בתמונה שמתפרסמת כאן נראית משפחה לתפארת: שני הורים ושלושת ילדיהם. בני משפחת קדם.
תמר ויונתן ההורים, שחר וארבל בנות ה-5, ועומר בן השנתיים וחצי.
בני משפחת קדם ז"ל. כולם נרצחו במתקפת חמאס על קיבוץ ניר עוז בדרום. אמו של יונתן, הסבתא, נרצחה אף היא.
הלב שבור ובו זמנית רותח מזעם.
זה נוגע בימים אלו בכל ישראלי: הפעם נדמה כי קיים קונצנזוס סין ימין לשמאל – יש לגבות מחיר גבוה ככל האפשר מחמאס, ואז לגבות עוד.
המספרים הם בלתי נתפסים, וכפי שנאמר באחרונה, מדובר ב"אירוע בלתי נסלח", במובן שלא ניתן יהיה לסיים אותו בסטטוס קוו האזורי.
הטרגדיות שגרם חמאס בישראל הן מעבר לכל הגיון שהמוח האנושי מסכים לעכל. משפחת קדם היא דוגמא אחת. בני משפחה שנמחקה כליל. איך אפשר כלל להבין? השגרה, העבודה, היומיומיות, הגנים, מקומות העבודה, הטיולים, החגים, החלומות, השבתות, הארוחות – כל זה נמחק.
המוח איננו סובל זאת. הלב דורש נקמה.
נדמה כי המילה נקמה כבר מתבקשת. מדינת ישראל חייבת לאזרחיה את גביית המחיר המלא, הגבוה ביותר. מנהיגי חמאס הבכירים לא יכולים לצאת בעודם חיים מהאירוע הזה. הם בני מוות וישראל חייבת לרדוף את ראשם.
נדמה כי מלחמת "חרבות ברזל" צריכה לאמץ גישה של "בעל הבית השתגע". אסור למדינת ישראל הסתגלנית ולציבור שלה שמנהל אורח חיים מערבי ובלייני – להסתגל איכשהו עם הזמן לטרגדיות שהתרחשו כאן. את המחיר יש לגבות מחמאס במלואו ובאופן בלתי מידתי בעליל.
