שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, רחלי טיקטין עדולם, פסקה פיצויים בסך של 20,000 שקל לטובת הורים של קטין בן שנתיים אשר הגישו תביעה נגד הורה אחר מהמשפחתון אשר פרסם בקבוצת הוואטסאפ של הגן את תמונתו של בנם:
"יש בפרסום כגון דא, גם כדי לגרום לתיוגו של הקטין כאלים, הדבר עלול לגרום לניכור של הקטין", כתבה השופטת בפסק הדין אשר משרטט את גבולות המותר והאסור בקבוצות הוואטסאפ השונות.
המקרה שנדון אירע בשנת 2019, אז היו שני הקטינים בני שנתיים במשפחתון פרטי.
הורי הקטין התובע היו חדשים במשפחתון ובנם נכנס רק בחודש נובמבר. המשפחתון רושת במצלמות אשר להורים היתה גישה אליהן בכל שעות הפעילות.
מספר שבועות לאחר שנכנס התובע למשפחתון, אביו של הנתבע פרסם תמונה של בנו ושל התובע עומד מאחורי בנו ומחזיק בו.
האב ערך את התמונה עם חץ אדום שהופנה כלפי התובע ושאל בקבוצת ההורים של הגן מי ההורים של הילד החדש וביקש שיפנו אליו בפרטי.
מיד לאחר מכן פרסם תמונה נוספת של השניים ולאחר מכן פרסמה גם אשתו תמונה של השניים. סה"כ פרסמו הוריו של הנתבע 5 תמונות אשר נלקחו ממצלמות האבטחה של הגן ונערכו.
במסגרת השיח כתבה אחת האמהות להורים הנתבעים כי לטעמה יש לפנות לגננת ולבקש את הטלפון של הורי הקטין. ואז החל שיח בשאלה האם התובע מטריד את את הנתבע או לא?
במסגרת אותו השיח כתב האב שנתבע: "זה לא נראה משחק, מפיל ילד על הרצפה כל היום, גם תופס בצוואר, חייבים תגובה מיידית".
בעקבות המקרה, פנו הורי הקטין לבית משפט השלום והגישו תביעה נגד הורי הנתבע בגין לשון הרע בטענה כי הורי התובע פגעו בשמו של הקטין בצורה קשה, הציגו אותו באור שלילי והדביקו תווית על מצחו כילד בעייתי, אלים ומטריד.
"מהתמונות ומהסיטואציה הנחזית מהן, בצד הבקשה לדעת מי הם הוריו של הקטין, נוצר רושם שלילי לפיו הקטין עולל משהו, ולכן מבוקש לדעת מיהם הוריו", כתבה השופטת בפסק הדין. לדבריה, הנתבע לא הסתפק במידע שמסר והמשיך לכתוב כי הגננת מטפלת במה שהילד עושה – מטריד ילד קטן ממנו.
"האמירות הנ"ל בליווי 5 תמונות של הקטין, כאשר בשתיים מהן סומן חץ אדום לכיוונו, מהוות לשון הרע. המדובר בפרסום אשר יש בו כדי להשפיל את הקטין ולבזות אותו, כאשר הוא מוצג כמי שמטריד ומתנהג בהתנהגות אלימה המצריכה טיפול מידי", ציינה השופטת טיקטין עדולם והוסיפה כי גם טענת אמת דיברתי אינה מתקבלת היות והנתבע לא הצליח להוכיח את טענותיו בקבוצה לפיהן התובע הקטין "מטריד כל היום" .
השופטת, תוך שהיא מנתחת את ההגנות העומדות לנתבע ודוחה אותן, משרטטת הלכה למעשה את כללי ההתנהגות בקבוצות ווטסאפ כיתתיות הן להורים והן לילדים.
פסק הדין הזה, אשר מתלווה לשורה של פסקי דין נוספים בנוגע להתנהלות ברשתות החברתיות, חשבונות פיקטיביים וכדו', הוא צעד נוסף של פסיקה חקיקתית אשר נלחמת בתופעת "האצבע הקלה על ההדק" ומצביעה על החמרת הענישה ואפס סבלנות לאלימות ברשת ובקבוצות החברתיות.
***
** הכותבת, שני מזרחי, היא בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו”ד בהשכלה.
****
קראו גם:
– בית המשפט העליון מבהיר פעם נוספת: בהיעדר חקיקה ברורה יכנסו השופטים בנעלי המחוקק
– תקדימים משפטיים: האם הפרופיל הפיקטיבי שפתחתם ברשת החברתית חושף אתכם?
בג"ץ נתן – בג"ץ חייב לקחת: לפסול את ביטול הסבירות ואת חוק הנבצרות
