יט' כסלו התשפ”ד
2.12.2023
כניסת השבת בירושלים: 15:59
יציאת השבת בירושלים: 17:15
פרשת השבוע – פרשת "וישלח"
באמצע החיים ולאחר התמודדות עם כמה אתגרים לא פשוטים, עומד יעקב בפני מצב חדש ולא פשוט – פגישה, חצי פגישה עם אחיו עשו.
בינתיים, כל מה שעבר עליו, חישל ועיצב אותו. חלום יעקב – ספק חלום, ספק מציאות, ומאבק עם מלאך ה'. קשר קשה ובלתי נסבל עם לבן הארמי, והשהייה במחיצתו 14 שנים, כדי להשיג את שאהבה נפשו, רחל, ולקחתה לאישה. אתגרי חינוך הבנים שנולדו לו והכוונתם לחיי בגרות, עבודה ואהבת האל.
אתגרים אלה ואחרים, עיצבו את יעקב לדמות שונה בתכלית, מזו שהיתה לו בילדותו ובנערותו, בצילה של אימו – רבקה.
מתוך כל הקשיים, הדילמות ובעיות היום-יום, צמחה דמות בעלת חשיבה אסטרטגית. יעקב יודע שבדרכו הוא עתיד לפגוש את אחיו עשו, שנוטר לו טינה על שום שבנעוריהם היה זה הוא, יעקב, שפגע בו לכאורה. לפיכך, הוא מתכנן את הפגישה בחוכמה.
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:" (בראשית פרק לב פסוק ד).
ההתמודדות עם ההתרחשות המאיימת עליו, גורמת ליעקב להערכות מוקדמת וניהול סיכונים מראש, ככל הניתן.
עולם ניהול הסיכונים מתאפיין בניסיון להבין את מצבי חוסר הוודאות, לנתח אותם ולשלוט בהם. הוא אשר גורם ליעקב לצמוח, לגדול ולהתבגר. יעקב מבין כי יכולתו להתמודד עם הסיכון כמבוגר אחראי, תשפיע לא רק על הווה, אלא לא פחות מכך גם על העתיד.
על כתפיו של המנהיג המבוגר והאחראי, רובצת האחריות גם לדורות הבאים.
"אמר ר' יונתן: כל מי שרוצה לְרַצּוֹת מלך או שלטון, ואינו יודע דרכם וטכסיסיהם, יניח פרשה זו לפניו, וילמד הימנה טכסיסי פיוסים וריצויים" (מדרש לקח טוב).
פרשנים מהמאה ה-16, כמו עובדיה ספורנו, מעניקים רוח גבית לדרך פעולתו של יעקב במישור המדיני והגיאופוליטי.
ואנחנו כאן בעולמנו, בשנת התשפ"ד, כבר קרוב לחודשיים מאבדים מדי יום חיילים צעירים, ודואגים לחטופים בכל שכבות הגיל והמגדר – עוברים מפאנל לפאנל של פרשנים, קצינים במילואים, מומחים מכל זרועות הביטחון – ועדיין איננו רואים את האופק, עדיין מצויים בתוך מנהרה אחת ענקית ולא רואים את האור שבקיצה.
כל זאת בשל אסטרטגיה ומדיניות לא נכונה, לא חכמה ולא זהירה. לא כזאת השמה את העם בישראל בעדיפות ראשונה.
יעקב שם בעדיפות ראשונה את ניצני עם ישראל. הוא אינו מתמקד רק במעגל המשפחתי האינטימי, אלא מגלה אחריות כמנהיג הבונה עתיד לעמו עם אופק מדיני במרחב הגיאופוליטי. קו פרשת המים מבחינתו התרחש בעת מאבקו עם המלאך:
"וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת-שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת-שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת-אַחַד עָשָׂר, יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם–וַיַּעֲבִרֵם, אֶת-הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר, אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ" (בראשית לב', כג-כד).
באותו מפגש עם מלאך אלוהים, מקבל יעקב את השם "ישראל". קבלת שם זה מטילה עליו אחריות גדולה יותר, כבדת משקל – למנוע שיבוש וסיכון לישיבתנו בארץ המובטחת. בשמו החדש הוא מנחיל לנו מורשה כמבוגר שיודע לקחת אחריות. "אחריות" – מושג אותו עדיין לא שמענו מפיו של המבוגר האחראי עלינו. מחכים לשעה 6 אחרי המלחמה המיתולוגית.
הישגיו של יעקב באים לו מתוך הדרך שעשה. מה שחשוב להצלחה היא הדרך שעשית כדי להגיע להצלחה. יש להתמקד בהשקעה באנרגיות, בכוחות ובמשאבים שאדם נותן מעצמו כדי להגיע להצלחה. התוצאה הסופית לא תמיד תלויה בנו, אבל אנחנו פה לא רק כדי לנצח, אלא להילחם על ההצלחה.
אל תראו רק את הציון הסופי של הילד, הבא אליכם עם תוצאות המבחן. השקיפו על הדרך שעשה כדי להגיע למה שהגיע. אלו הם זרעים לחינוך, לאתיקה ומוסר, ששם לנו יעקב אבינו בערוגות ובתלמים, ברגבים ובשדות חיינו כאבינו השלישי.
*****
קראו גם:
