שוק ההון בישראל מתאפיין לאורך שנים בתשואות דומות ביחס לממוצע בבורסות מובילות ברחבי העולם. בניגוד לכך, השנה התאפיין המסחר בתנודתיות רבה ובניתוק מהמגמה הכלל עולמית. אלו נבעו מהשפעת שני אירועים פנימיים מהותיים: הרפורמה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל.
הרפורמה המשפטית הביאה למחאה נרחבת ולחוסר ודאות שהשפיעו על המסחר בחודשים ינואר-ספטמבר, זאת בנוסף להשפעת המשך העלאת הריבית במשק, בדומה למגמה הכלל עולמית.
האירוע השני החל ב-7 באוקטובר עם חדירת מחבלים לדרום הארץ ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, שעדיין נמצאת בעיצומה. השלכותיה השליליות על המשק החלו לקבל ביטוי ברבעון האחרון של 2023 והן צפויות להימשך ולהשפיע על הכלכלה כולה ועל שוק ההון גם בשנה הקרובה.
בסיכום שנתי מדדי המניות המובילים בתל אביב רשמו ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה לשנה הקודמת.
הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות כספיות, לקרנות סל ולקרנות פתוחות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל. יחד עם זאת, מתחילת המלחמה נרשם גידול במספר הנפקות אג"ח ממשלתיות וזאת לטובת מימון המלחמה.
מתחילת השנה ועד ה-7.10, על רקע המחאה ואי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית, מדד ת"א 125 עלה בכ-2.5% בלבד. מפתיחת המלחמה ועד היום, מדד ת"א-125 ירד בכאחוז נוסף. מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים, כאשר בלטו לחיוב: מדד ת"א-נפט וגז שזינק בכ-34% ומדדי ת"א-טכנולוגיה וטק-עילית שעלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה. מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנת 2023 – נמוך בכ-12% מהמחזור בשנה הקודמת.
ופה גם מגיעה הנקודה האופטימית: אם בשנה כזו, שכוללת טלטלה פוליטית ומלחמה, השוק לא קרס, כנראה שמצבנו לא כל כך רע. להזכירכם, הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר ב-8 באוקטובר כשמדד הפחד זינק ביותר מפי שניים. תוך ימים הדולר הגיע לשער של 4.08 שקל – הגבוה מאז יולי 2012 – ונרשמו ירידות שערים חדות בשערי המניות. משקיעים פרטיים ישראליים ומשקיעים זרים צמצמו חשיפה לשוק המניות, ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו משקיעים מוסדיים לטווח ארוך. התמיכה של הגופים המוסדיים המקומיים, שאספו את המניות שמכרו סוחרי הריטייל המקומיים והמשקיעים הזרים, תרמה למיתון הירידות בשוק המניות.
בשל המצב הבטחוני האוצר הגדיל את הגיוסים בשוק איגרות החוב בבורסה וגם בשוקי העולם, וגם ארגון הבונדס הגדיל את הגיוסים והם הגיעו לשיא מאז כינונו. הביקושים לאג"ח הממשלתי מהווים תמיכה בישראל והם בגדר הבעת אמון בכלכלה הישראלית.
בעקבות המלחמה, בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת לפיה התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בלבד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 (לעומת כ-3% בכל אחת מהשנים הללו בתחזית שקדמה למלחמה). האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% בשנת 2023 ולכ-2.4% בשנת 2024. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.75%-4.00% ברבעון הרביעי של שנת 2024.
במבט לשנת 2024, נקודת הפתיחה של השווקים המקומיים נוחה הן בהיבט של תמחור שוק המניות והן בהיבט של תוואי הריבית העתידי, שצפוי כאמור לרדת. בנוסף, ההסתברות למימוש הרפורמה המשפטית ירדה באופן ניכר, דבר הצפוי לתרום משמעותית לאטרקטיביות ההשקעה בשוק ההון הישראלי.
כמו כן, במידה ובתום המלחמה תהיה בשלטון ממשלה רחבה שאינה שמה דגש על הסקטוריאליות, אלא על פרודוקטיביות, הדבר ידחוף את הבורסה המקומית ואת הכלכלה הישראלית בכלל.
