את השמחה שאחזה בכל מי שמועדון הכדורגל הפועל ירושלים יקר לליבו בתום המשחק האחרון מול ק"ש, אפשר לתאר כתחושה של זכייה בתואר כלשהו, ובצדק. תחושה זו נוצרה כתמונת מראה לתחושות הקשות שליוו את אוהדי הקבוצה בתום המחצית הראשונה, והיטיב לתאר זאת אוהד מתוסכל שפלט לעברי, "חשבתי שיותר גרוע מהעונה הקודמת לא יכול להיות" – תחושה מוצדקת גם כן.
את הקרדיט למהפך במשחק יש לייחס לחילופים המוצלחים שערך המאמן ליאור זדה ולשינויי התפקידים הפנימיים שביצע. אך מוצע לנו שלא להסתנוור מהניצחון, מדובר בקבוצה שנמצאת בתהליך בנייה שעדיין מחפשת את דרכה, שרק השבוע הצטרף אליה שחקן הסגל בעל הרזומה המרשים, אדוארד צ'לופיה, שהשלים את סגל הקבוצה ואמור לשמש כבן זוגו להתקפה של ויטלי דמשקאן.
מבחינת פרוספקטים, המועדון יכול להיות רגוע: אנדרו אידוקו, ישראל דאפה וסאני אבדולסאלם הפגינו יכולת מרשימה, ובהתחשב בגילם הצעיר יש להעריך כי לא יישארו זמן רב במועדון.
יחד עם זאת נראה שיש עבודה רבה בפני הצוות המקצועי: תחילה נראה כי יש לגעת בתפקיד הקשר האחורי – כריס טיהי מפגין יכולת משופרת דווקא כקשר האמצעי ולא כקשר האחורי ויש לצוותו שם. עומר אבוהב שנכנס אומנם לתפקיד בהצלחה במשחק, מפגין רכות במשחקו וספק אם יוכל לשמש בתפקיד. דומה כי עד לחזרתם של עילי מדמון ואיינו פרדה מפציעותיהם, יש להעדיף את תמיר חיימוביץ' בתפקיד.
הבעיה הגדולה ביותר של הקבוצה היא רביעיית קו ההגנה שנבנתה על טהרת השחקן הישראלי ומפגינה חולשה בלתי מוסברת. אם את הטעות הקטסטרופלית של עומר אגבדיש במחצית הראשונה ניתן להסביר כחזרה מפציעה לאחר היעדרות של מספר חודשים, על יכולתם של החלשה של מלמוד, ליש ונדיר קשה ללמד סנגוריה.
נראה כי יש לערוך שינויים בקו ההגנה כדי לשפר מצב זה. תחילה יש להעדיף את לי און מזרחי, שהפגין יכולת טובה במשחקי גביע הטוטו, על פניו של נדיר. לחלופין, כדאי לשקול את הצבתו של שארני זוברו שהתפקיד אינו זר לו ודומה כי אינו מוצא עצמו בחלק ההתקפי.
נקווה להמשך ישיר של המחצית השנייה וניצחון מול טבריה באיצטדיון גרין בשני הקרוב,
יאללה הפועל!!!
