יש בירושלים מקום שבו העימות עם המדינה איננו רק ויכוח על גיוס, תקציבים או חוק כזה או אחר. במאה שערים מתקיים זרם חרדי אנטי-ציוני קשה שמתנגד לעצם הרעיון של מדינת ישראל. מבחינתו הציונות היא חטא, הקמת ריבונות יהודית לפני ביאת המשיח היא מעשה פסול, והיהודים אמורים להמשיך לחיות במציאות של גלות עד שתגיע הגאולה.
השבוע קיבל המתח הזה ביטוי מאוד מעשי. במהלך פעילות אכיפה של משטרת מחוז ירושלים, מג"ב והשיטור העירוני אותרו ונעצרו שבעה תושבי שטחים ששהו בישראל ללא היתר, במספר אתרי עבודה באזור. במקביל התפתחה הפרת סדר, חפצים הושלכו לעבר הכוחות ונרשמו 15 דוחות בגין עבירות שונות.
מדוע מאה שערים בירושלים הפכה לסמל של עימות עם המדינה?
העימות הזה עמוק בהרבה מהתנגשות נקודתית עם שוטר ברחוב. עבור חלק מהזרם האנטי-ציוני, המשטרה היא לא רק גוף אכיפה אלא זרוע של מדינה שהם אינם מקבלים את עצם הלגיטימיות שלה. לכן כל כניסה משטרתית לשכונה עלולה לקבל מיד משמעות אידיאולוגית.
במשטרת מחוז ירושלים ציינו: "במסגרת פעילות ממוקדת של שוטרי מחוז ירושלים, לוחמי מג"ב וצוותי שיטור עירוני בשכונת מאה שערים והסביבה להגברת המשילות ושמירת הסדר הציבורי, נערכה אכיפה נרחבת באזור. במהלך הפעילות התפתחה הפרת סדר בניסיון לפגוע בביצוע האכיפה, שכללה השלכת חפצים לעבר הכוחות שפעלו במקום."
עד כמה הדמוגרפיה החרדית משנה את הכוח הפוליטי בישראל?
כאן הסיפור מפסיק להיות מקומי. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2025 חיו בישראל כ-1.45 מיליון חרדים, 14.3% מהאוכלוסייה, לעומת כ-750 אלף בלבד ב-2009. קצב הגידול השנתי מאז 2009 עמד על כ-4.2%, והתחזית היא שהחרדים יהוו כ-16% מכלל אוכלוסיית ישראל כבר ב-2030.
זו כבר אינה קבוצת לחץ קטנה. זו מסה דמוגרפית שגדלה בקצב מהיר, צעירה מאוד ומאורגנת פוליטית. המכון עצמו מציין במפורש שהגידול הדמוגרפי משפיע גם על מעמדה הפוליטי של החברה החרדית.
האם החרדים יכולים שוב להכריע מי יהיה ראש הממשלה?
כן. במערכת פוליטית שבה ממשלות מוכרעות לעיתים על מנדטים בודדים, מפלגות חרדיות מאורגנות יכולות להיות ההבדל בין ממשלה לאופוזיציה. במשך יותר מעשור הן שימשו שוב ושוב שותפות מרכזיות של בנימין נתניהו והעניקו למחנה שלו את המסה הדרושה להקמת קואליציה.
וכאן נמצא הפרדוקס הירושלמי במלוא העוצמה: במאה שערים קיים זרם שמתנגד למדינה, מתעמת עם מוסדותיה ורואה בציונות סטייה דתית, ובאותה שעה החברה החרדית הרחבה ממשיכה לגדול ולהתחזק פוליטית. הם אולי אינם מקבלים את המדינה כמו שרוב הישראלים מכירים אותה – אבל הדמוגרפיה החרדית בהחלט יכולה להכריע מי ינהל אותה.
