מירושלים באהבה להודו: הגשר הואר, ומזרח העיר הפך לעולם שלישי

בזמן שבירושלים ציינו את עצמאות הודו באורות חגיגיים על גשר המיתרים, גשם שהפתיע באוגוסט הציף רחובות במזרח העיר וחשף שוב מציאות של עולם שלישי. וידאו
גשר המיתרים בירושלים מואר בצבעי ישראל והודו לצד הצפות ברחובות מזרח ירושלים
שתי תמונות מירושלים באותה שבת: גשר המיתרים מואר לכבוד יום העצמאות של הודו, ומנגד רחובות מוצפים במזרח ירושלים לאחר גשם מפתיע באוגוסט

יש ימים שבהם ירושלים מספקת את האירוניה בכוחות עצמה. במוצאי שבת האירה עיריית ירושלים את גשר המיתרים, אחד הסמלים המצולמים של הבירה, בצבעי דגלי ישראל והודו לרגל 79 שנים לעצמאותה של הודו. מחווה חגיגית, צבעונית ומכובדת למדינה שהפכה בשנים האחרונות לשותפה קרובה של ישראל.

אלא שבאותה שבת ממש נראתה ירושלים אחרת לחלוטין. גשם מפתיע באמצע אוגוסט ירד בעיר, ובחלקים ממזרח ירושלים הפכו בתוך זמן קצר כבישים מוצפים לתפאורה שקשה ליישב עם המושג "בירת ישראל". מכוניות ניסו לפלס דרך בתוך מים, הרחובות נעלמו מתחת להצפה, ולרגע לא היה ברור אם הצילום מגיע מירושלים או מעיר שבה תשתיות בסיסיות הן עדיין בגדר המלצה.

למה גשם באוגוסט הפך רחובות במזרח ירושלים לנהרות?

הגשם אמנם היה חריג לעונה, אבל הפערים במזרח ירושלים אינם הפתעה. במשך שנים מתמודדים חלקים ממזרח העיר עם תשתיות מיושנות או חסרות, כבישים ברמה ירודה, בעיות ניקוז ומערכות עירוניות שלא תמיד מצליחות לעמוד בעומס. כל גשם חזק הופך מיד למבחן אמת, וכשהמערכות נכשלות, התוצאה נראית לעין בתוך דקות.

זה בדיוק הפער שמקומם כל כך בתמונה שנוצרה בשבת. מצד אחד, ירושלים יודעת להאיר גשר בצורה מושלמת, לשלוח מסר דיפלומטי ולייצר מחווה בינלאומית מרשימה. מצד שני, במרחק לא גדול משם, תושבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם רחובות מוצפים ועם תחושה שהם חיים בעיר אחרת לגמרי.

איך ירושלים נחפרת בלי סוף ועדיין לא רואה את האור בקצה המנהרה?

והאירוניה נעשית גדולה עוד יותר כשמסתכלים על העיר כולה. ירושלים הפכה בשנים האחרונות לאתר עבודות ענק. כבישים נפתחים ונסגרים, מסלולים משתנים, נתיבים מתחלפים, צירים נחפרים ותשתיות מוחלפות כמעט בכל פינה. מי שנוסע בעיר מכיר היטב את התחושה שאין רחוב שלא עבר תחת טרקטור, מחסום או גדר.

אין ספק שחלק גדול מהעבודות נועד לתקן בעיות אמיתיות ולשפר את העיר לטווח הארוך. אלא שבינתיים, מבחינת התושב, ירושלים עדיין רחוקה מאוד מהרגע שבו אפשר יהיה לומר שהכל התחבר למערכת מודרנית ומתפקדת. העיר חפורה, פקוקה ומאובקת, ובחלקים ממנה אפילו גשם קצר מספיק כדי להמחיש עד כמה הדרך לסיום עוד ארוכה.

ראש העיר משה ליאון ציין כי "ירושלים בירת ישראל גאה לציין את יום העצמאות ה-79 של הודו ולהצטרף לחגיגות של בעלת ברית ושותפה חשובה של מדינת ישראל. היחסים הקרובים בין ישראל להודו ולראש ממשלתה, נרנדרה מודי, נשענים על ידידות עמוקה, ערכים משותפים וקשר חם שהולך ומתחזק לאורך השנים. בשם ירושלים ותושביה אני מאחל להודו יום עצמאות שמח, ומייחל להמשך חיזוק הקשר האמיץ בין המדינות והעמים עוד שנים רבות".

מחווה יפה, והתאורה בהחלט מרשימה. אבל באותו יום סיפקה ירושלים עוד מחווה, הפעם בלי להתכוון: בעוד גשר המיתרים עטה את צבעי הודו, כמה קילומטרים משם נראו חלקים ממזרח העיר כמו עולם שלישי בפני עצמו.