ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, חתם בימים האחרונים על צו המונע יציאה לחו"ל מפעיל חמאס בכיר, נאסר עיסא ג'לאל אל-הדמי, המשמש כ"ראש הוועדה למאבק בייהוד ירושלים". תוקפו של הצו עד ל-24.7.2026, והוא ניתן להארכה לשישה חודשים נוספים. הצו נועד למנוע ממנו לשמש כחוליה מקשרת, להעביר דיווחים והנחיות, ובעיקר למנוע העברת כספי טרור מחו"ל לביסוס התשתיות האזרחיות והדתיות של חמאס בתוך מזרח ירושלים.
מיהו נאסר אל-הדמי ומהן פעולותיו נגד הנוכחות הישראלית בירושלים?
אל-הדמי נחשב לגורם מתסיס ומסית קבוע, המוביל קו אידאולוגי קיצוני, בדגש על המאבק סביב השליטה בהר הבית ומניעת התיישבות או מכירת קרקעות ליהודים בירושלים. הוא תושב שכונת א-סוואנה, בסמוך להר הזיתים, במזרח ירושלים, ובעל מעמד של תושב קבע בישראל ומחזיק בתעודת זהות כחולה המשמש כ"ראש הוועדה למאבק בייהוד ירושלים" – ועדה המזוהה עם חמאס.
במסגרת זו אל-הדמי נחשב כמי שפועל כמחולל הסתה מרכזי בעל תכנון מוקדם והפצה רחבה. הוא מנצל את מעמדו הציבורי כראש "הוועדה למאבק בייהוד" כדי להתראיין באופן קבוע לערוצי תקשורת ערביים (כגון "אל-אקצא" ו"אל-ג'זירה") ולפרסם תכנים ברשתות החברתיות. הוא מזהיר מפני "פלישות יהודים למסגד אל-אקצא" ומעודד פעילות התנגדות.
כדי להימנע ממעצרים מנהליים ממושכים או מאישומים ישירים בחברות בארגון טרור, אל-הדמי מקפיד להציג את עצמו כ"חוקר ענייני ירושלים" או כפעיל פוליטי-אזרחי לגיטימי. הוא משתמש בבמות אלו כדי לתקוף כל ניסיון של ריבונות ישראלית בעיר, החל מהתנגדות להכנסת תוכניות לימוד ישראליות לבתי ספר במזרח ירושלים ועד להאשמה לפיה המדינה הפיצה במכוון את נגיף הקורונה בשכונות הערביות.
בשל מעמדו כתושב קבע (ולא אזרח), רשויות המדינה משתמשות נגדו בכלי אכיפה מנהליים חריפים מכוח תקנות שעת חירום. לאורך השנים הוטלו עליו שוב ושוב צווים מנהליים חתומים בידי מפקד מחוז ירושלים במשטרה, המרחיקים אותו מאזור הר הבית למשך חודשים ארוכים, במטרה למנוע ממנו להוביל הפרות סדר. ההגבלות עליו ממושכות וכבר בשנת 2016 חתם שר הפנים על צו איסור יציאה מהארץ נגדו כדי למנוע ממנו לצור קשר עם מפקדת חמאס.
בשנת 2014 (במהלך מבצע "צוק איתן") נדון ל-10 חודשי מאסר בפועל בגין תמיכה בארגון טרור וקריאות ישירות למעשי אלימות נגד יהודים. אל-הדמי נעצר שוב ושוב לחקירות לפני חגים יהודיים ומוסלמיים בשל הערכות מודיעיניות כי הוא מתסיס את השטח.
