בישיבתה מיום 20.4.2026, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים את התוכנית להקמת קמפוס חדש לישיבת "אור שמח" בלב שכונת שיח' ג'ראח (שמעון הצדיק), תוך שהיא דוחה את ההתנגדויות שהגישו במשותף עמותת השמאל – "עיר עמים" ועמותת תושביה הפלסטינים של שיח' ג'ראח. בכך באות לסיומן 12 שנות מאבק ומחלוקות על התוכנית, אך נפתח פרק חדש במאבק ארוך שנים על אופייה של שכונת שייח' ג'ראח – מאבק שעלול לטלטל את ירושלים בשנים הבאות ולעורר התנגדויות בינלאומיות.
מה כוללת תוכנית קמפוס ישיבת "אור שמח" בירושלים?
התוכנית שאושרה מדברת על הקמת מבנה בן 11 קומות (8 מעל הקרקע ועוד 3 מתחת לקרקע) על שטח של כ-5 דונם (כ-5,000 מ"ר) בכניסה הדרומית לשכונה, מול מסגד שיח' ג'ראח. המבנה ישמש כקמפוס המרכזי של הישיבה החרדית "אור שמח" – ישיבה ליטאית לחוזרים בתשובה, שהמבנה המרכזי שלה מצוי כיום בשכונת מעלה דפנה. הפרויקט שאושר יכלול פנימייה (מעונות) למאות תלמידים, רובם חרדים מחו"ל וחוזרים בתשובה, ויחידות מגורים לסגל.
התוכנית, הוגשה לראשונה לוועדה המקומית כבר ב-2014, אושרה אז להפקדה, אך עוכבה שנים רבות בגלל התנגדויות, לחצים פוליטיים-מדיניים והליכים משפטיים. השטח הופקע על ידי מדינת ישראל לפני כ-30 שנה לצרכי ציבור, ולאחר מכן הוקצה בשנת 2007 לעמותת "אור שמח" על ידי רשות מקרקעי ישראל ועיריית ירושלים, ללא מכרז פומבי. עיריית ירושלים עצמה הצטרפה כיזמת לתוכנית.
המצדדים בתוכנית טוענים כי מדובר במוסד חינוכי לגיטימי על אדמת מדינה שיועדה מלכתחילה לשימוש ציבורי-מוסדי. לדבריהם, התוכנית עומדת בדרישות התכנון הסטטוטורי ואינה שונה ממוסדות חינוך אחרים בירושלים. עוד הם טוענים כי ההתנגדויות לפרויקט הן פוליטיות בעיקרן, ולא נסמכות על נימוקים תכנוניים.
המתנגדים לתוכנית טוענים כי שכונת שיח' ג'ראח (שמעון הצדיק) במזרח ירושלים היא אחד המוקדים הרגישים ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני זה עשרות שנים, בשל מאבקים משפטיים על בעלות על בתים, התנחלויות יהודיות והאשמות ב"ייהוד" השכונה. התוכנית להקמת מבנה גדול לישיבת "אור שמח", הפכה מנקודת מבטם לסמל של המחלוקת. לשיטתם, הפרויקט מהווה "השתלטות" על שטח ציבורי שהופקע מפלסטינים, תוך שינוי דמוגרפי וגיאוגרפי של שכונה פלסטינית היסטורית.
למה שכונת שיח' ג'ראח בירושלים נחשבת לנקודת רגישות?
שכונת שיח' ג'ראח היא השכונה הפלסטינית הראשונה שנבנתה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. בנוסף למסגד השכונתי, הממוקם מול השטח המיועד להקמת הישיבה – במרחק של כ-20 מטרים – שוכנים בשכונה במרחק של מאות מטרים בודדים שני מבנים פלסטינים, הנחשבים בעיניהם למבנים לאומיים: בניין ה"אוריינט האוז", בו שכן בעבר מטה אש"ף, ובניין תיאטרון "אל-חכאוותי" – התיאטרון הלאומי הפלסטיני. שני המבנים ניצבים כיום ריקים לאחר שנסגרו על ידי השלטונות הישראליים, מאחר והתבצעה בהם פעילות שלטונית בירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, האסורה עפ"י הסכמי אוסלו. עוד נמצאים בשכונה, בקרבה למבנה המיועד, בניינים בהם שוכנות קונסוליות זרות, של מדינות שאינן מכירות בירושלים כבירת ישראל.
