גם אכלו את הדגים הבאושים וגם גורשו מהעיר, זה הפתגם שמתאר נאמנה את מה שעבר על מועדון הכדורגל הפועל ירושלים שגם בימים אלה ממשיך לעסוק לא רק בכדורגל.
את הודעת המועדון שבישרה השבוע כי ההחלטה על מתן שטח פרסום לקפה "הסמטה" – שנבעה מרצון לתמוך במאבקם לפתיחה בימי שבת – מבוטלת, אפשר לכנות לטעמי מביכה, גם כהחלטה וגם כאמירה, שלא ממש יושבת טוב בבטן, לשון המעטה.
כתבתי כבר בטור הקודם (האם החלטות ניהוליות בהפועל ירושלים מקשות על הגדלת כמות האוהדים?) כי ההחלטה הראשונה שפורסמה להעניק חסות היא טעות מרה ביסודה, הן בשל הפגיעה בחלק מהאוהדים, הן בשל היותה בלתי רלוונטית למועדון כדורגל והן בשל היותה חינמית.
התגובות הקשות אכן לא איחרו לבוא גם מקרב הקהל הדתי של מועדון הפועל ירושלים וגם מקרב כלל הקהל המשלם, כולל ספונסרים ששילמו ממיטב כספם עבור פרסום על המדים והשילוט האלקטרוני.
נראה כי במועדון הבינו בדיעבד ולאור התגובות הקשות את גודל הטעות.
לגבי התואנה שנמסרה בהודעת המועדון ובה הוסבר כביכול סיבוב הפרסה וההחלטה לסגת ממתן החסות לבית קפה "הסמטה", ובכן, על זה מתחשק לי להגיד: על מי אתם באים לעבוד? אם הרצון היה בפתיחת בית קפה בירושלים בשבת, מה הקשר לעניינו של מי שמפעיל אותו? בעיני לפחות ברור שמדובר בחרטא בפיתה.
מדובר בהחלטה שמראש נלקחה לטעמי מתוך פופוליזם ואג'נדה פוליטית, אולי אישית, של מי שקיבל או קיבלו את ההחלטה.
כך או אחרת, נתראה באצטדיון בנתניה במוצ"ש, במשחק הראשון לעונה,
יאללה הפועל!
