בימים אלו, פחות מחודשיים לפני החבירות המוניציפליות בירושלים, משתדלים הפוליטיקאים הירושלמים שמייצגים לכאורה את הזרם הליברלי והחילוני של תושבי העיר במועצת עיריית ירושלים, להסתדר ולהתארגן כמו שצריך.
כך חזינו בהקמת סיעת האיחוד הירושלמי בראשות יוסי חביליו, הכוללת בשורותיה גם נציגים ממרצ, מפלגת העבודה ויש עתיד.
גם סיעת התעוררות, המייצגת את הציבור הפלורליסטי בירושלים מימין ומשמאל ומהמרכז, שואפת להוציא כמה שיותר מצביעים אל הקלפיות ונוקטת יוזמות.
ורק מועמד, או מועמדת, בהתמודדות על ראשות העיר ירושלים אין.
לבחירות שייערכו בסוף אוקטובר 2023, ממש עוד רגע, אין נכון לעכשיו אף מועמד/ת שהודיע על כוונתו להתמודד מול משה ליאון.
לראש העיר ליאון, מוטב לציין, יש כוונות טובות, גם לגבי הציבור החילוני בירושלים. אבל ליאון הוא ראש עיר שכוחו האלקטוראלי נשען לפני הכל על בלוק המצביעים החרדים בירושלים, מעל מאה אלף מצביעים מובטחים, שיוצאים להצביע בקפידה ואינם מפספסים.
לכן, ליאון צריך כנראה ראשית לרצות אותם. ולכן, הוא פונה בקמפיין "עבור כולם". מפני שהוא אמור לייצג אינטרסים של החרדים, אך לא מעוניין לוותר על הקהל החילוני.
אלא שליאון לא באמת יכול לקדם בירושלים תוכניות פורצות דרך עבור אורח החיים החילוני – למשל, תחבורה ציבורית בשבת, ואפילו אם איננה במימון כספי עיריית ירושלים, אלא רק "בהשראתה".
בקדנציה של חמש השנים האחרונות חזינו בעיריית ירושלים תחת ליאון משהה את הקץ החילוני רק במעט. הזליגה מחוץ לירושלים נמשכת, ההגירה השלילית נותרת בעינה, הרכבות מפוצצות בכל בוקר בעובדים שיוצאים מירושלים אל עבודתם בערי גוש דן.
ליאון אולי יכול להתגאות במעט בכך שגם הרכבות לצד השני מלאות, לרוב בעובדי מדינה שמגיעים לירושלים. אין להקל בכך ראש, אבל מה עם המגזר הפרטי בעיר? נדמה כי הוא מתקשה מאוד לצמוח לתעשייה של ממש המגייסת עוד ועוד עובדים.
עם פרישתו לפני כשנתיים של עופר ברקוביץ מהחיים הפוליטיים בירושלים, נותר וואקום. ברקוביץ כזכור הפסיד את הבחירות הקודמות לליאון בהפרש של כמה אלפי קולות בסיבוב השני. גם עכשיו, הוא בהחלט היה יכול לקרוא תיגר על מועמדתו הבלעדית של ליאון בימים אלו.
בקרב ציבור גדול בירושלים היו משוועים כעת למועמד בדמותו של ברקוביץ שלא יהסס להכריז על התמודדות על ראשות העיר. נדמה כי גם בהתעוררות וגם באיחוד הירושלמי חוששים כי צעד שכזה יפגע בהצבעה לרשימה, מפני שהאלקטורט עלול לפצל את פתקי ההצבעה.
לפני חמש שנים ברקוביץ כמעט זכה בראשות העיר ירושלים, ועדיין רשם הצלחה גדולה גם עם הסיעה שגרפה 7 מקומות במועצת העיר והיתה לגדולה ביותר בה. ניתן אולי לראות בכך עתה עוד סממן של כניעה חילונית – ציבור מצביעים גדול נותר נכון לעכשיו חסר ייצוג בבחירות לראשות העיר עצמה.
*****
– אלף פסטיבלים בירושלים לא יסתירו את האמת: גם קרית יובל מתחרדת
– שני מיניבוסים מלאים יצאו בשבת לים: התחבורה הציבורית בירושלים תימשך אחרי הבחירות לעירייה?
– את הפריחה הזו אי אפשר להפסיק: ניצחון לאוהבי גבעת התורמוסים
– אחרי ניצחונם הגדול עם המבנה של ליידי דייויס: החרדים יסמנו גם את בויאר?
