מלחמת חרבות ברזל גררה את ישראל לבדיקת קווים אדומים רבים, הן בתחום המשפט הבינלאומי, הן במשפט האזרחי וכרגע גם בדין הפלילי.
תזכיר חוק אשר פורסם השבוע להערות הציבור, מתנגש התנגשות חזיתית עם זכות הפרט לפרטיות. התזכיר שבא לתקן את חוק המאבק בטרור, קובע כי במהלך השנתיים הקרובות במידה ואדם יצרוך "צריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור של ארגוני טרור", צפוי לו עונש שנת מאסר. המטרה, להשמיד את חמאס, מקדשת את כל האמצעים.
במילות ההסבר לחוק נכתב כי קיים צורך לכלי נוסף במאבק בפיגועי הטרור. לא מדובר בפיגועי טרור כפי שאנו חווים בשבועיים האחרונים, אלא דווקא פיגועים בודדים, "אלה מתאפיינים בכך שמבצעיהם לא בהכרח משתייכים לארגוני טרור אלא מקבלים את המוטיבציה לבצעם בעקבות צריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור של ארגוני טרור". המצב הביטחוני הנוכחי, והחשש של גורמי הביטחון כי המצב ינוצל על ידי ארגוני הטרור, "מעצים את הצורך בתיקון החוק".
הקושי האמיתי שעימו ייאלץ להתמודד המחוקק הוא הפגיעה הגסה בפרטיות. תזכיר החוק מציין את הקושי ב"כוונה להאשים אדם בעבירת טרור אשר מתבצעת בביתו (בדלת אמותיו), בחדרו כשהוא לבדו. יחד עם זאת, צוק העיתים, מחייב לשיטת תזכיר החוק, אמצעים דרסטיים, היות וצריכה אינטנסיבית של פרסומים מסוג זה עלולה לגרום לתהליך של הנחלת דעות, עמדות, רעיונות או השקפת עולם (אינדוקטרינציה) ולעורר בקרב אותו אדם מוטיבציה לבצע פיגוע טרור באופן עצמאי.
"אותו אדם, אשר צורך בצורה אינטנסיבית פרסומי טרור של ארגוני טרור, עלול להוות מטרה לניצול בידי אותם ארגונים" (חמאס ודאעש – אלה הארגונים שכרגע מבקש המחוקק למנוע את צריכת את פרסומיהם צריכה אינטנסיבית וממושכת).
בעייתיות נוספת עמה מתמודד תזכיר החוק, היא שדווקא בשבועיים החולפים, צריכת פרסומים מסוג זה עלתה בצורה משמעותית הן מצד אזרחים שיקיריהם נעדרים וביקשו למצוא רמזים למקום המצאם, הן בקרב עיתונאים שהביאו את הפרסומים לידיעת הציבור הרחב (הישראלי והבינלאומי) והן מצד גורמי הסברה אזרחיים כאלו ואחרים, גורמי סייבר, גורמי הגנה שביקשו לדווח אודות פרסומים אלו לרשויות והן לצרכי מחקר בטחוני. על כן, התזכיר מסייג צריכה אשר נעשית במצבים אלו.
נוכח המציאות הישראלית בשבועיים האחרונים, נראה כי תכלית התיקון ראויה, נשאלת השאלה האם יעמוד התיקון בקריטריון "המידתיות" המתבקש בבואנו לפגוע בזכות יסודו של אדם לפרטיות?
גם בהנחה שהתיקון יעבור משוכות אלו, נשאלת שאלת יכולת האכיפה – זו השאלה הקשה ביותר. כיצד תתחקה המדינה אחר אזרחים, או גורמים אשר בפרטיות ביתם צורכים צריכה אינטנסיבית וממושכת ותעמידם לדין? באילו כלים תשתמש המדינה, כך שלא תיפגע זכות היסוד לפרטיות?
אין ספק כי מלחמת חרבות ברזל הביאה עימה עידן חדש בכל הקשור לזכויות אדם בישראל. נותר רק להמתין ולראות מהו המרחק החקיקתי אותו אנו צפויים לעבור.
***
הכותבת, שני מזרחי, היא בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור, עו"ד בהשכלה
*************
למדורים נוספים של שני מזרחי:
– תרומות לצה"ל ייתקלו בסרבול של רשות המסים? הפנים היפות של ישראל צפויות לבירוקרטיה
– עובדים, שימו לב: המנהל לשעבר השמיץ אתכם בפני המעסיק החדש? ייתכן שתוכלו לתבוע
– מבחן הברווז הישראלי: האתר שבו ביצעתם רכישה הוא בעברית – התביעה תתנהל בישראל
