יב' כסלו התשפ”ד
25.11.2023
כניסת השבת בירושלים: 16:00
יציאת השבת בירושלים: 17:16
פרשת השבוע – פרשת "ויצא"
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:" (בראשית פרק כח פסוק י).
בעצם, הפסוק הראשון של הפרשה, מקפל בתוכו את תחילת המסע הארוך, המפתיע, המבטיח, הגורלי והקובע את עתידו של יעקב – האב השלישי, לאחר פרידתו מאחיו, עשו, ששם פעמיו פדנה – ארם.
מסע ההתבגרות של יעקב מתחיל עכשיו. זהו מעין מסע כומתה, בו יכיר יעקב את החיים האמיתיים על האתגרים השונים שהם מזמנים לאדם. יהיו אלה אתגרים לא פשוטים וממושכים, בייחוד לדמות כמותו – יושבת אוהלים ותמימה. הוא הרי נעזר רבות בעצותיה של אימו לשם השגת יעדים, תוך שימוש באסטרטגיה לא כוחנית. התמיכה האימהית כבר מאחוריו והדרך לעצמאות ומיצוב מקומו כאב השלישי של עם ישראל, עדין רחוקה ולא קלה.
מאבקו הראשון הוא המאבק עם מלאך ה' – בחלום בהר המוריה. האתגר השני הוא אתגר מימוש הזוגיות עם רחל ליד הבאר. האתגר השלישי הוא ההתמודדות עם מעשה ההונאה של לבן הארמי. אחריו באות עוד ועוד התמודדויות, עם רחל, לאה, בלהה וזלפה – ארבע הנשים בחייו, שהן המסד לכינונו של עם ישראל.
מאז ועד היום, בגני הילדים ובבתי הספר, באקדמיות, בצבא ובמלחמות, ישנם ילדים, תלמידים חיילים, מפקדים ובעלי תפקידים בכל מגזרי החיים, הנושאים את שמות ילדיו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, דני, נפתלי, גדי, אשר, יוסי ובני. ויש לנו גם את כל ה"דינות", נושאות הדגל הנשי, על דינה – הבת היחידה של יעקב וסיפור חייה, הלא הוא סיפור של שתיקה והשתקה.
לאה התנהלה ללא אהבה שהיא לשד החיים, וללא כוח ההתאחדות. כדי לרצות את יעקב ולזכות באהבתו ובהגנתו, היא יולדת את הנדבכים השבטיים הראשונים של עמנו.
היא לא זכתה לכבוד ויקר בכתובים. חיה בצל יופייה ומזלה של רחל אחותה הצעירה. דמותה נעדרת תיאורי אופי; נאמר עליה רק שעיניה רכות. כבודה נשמר בשל היותה וולדנית, אך חסרת מזל בכל הנוגע לזוגיות שלה. דרשנים רבים יצאו לקראתה, הבינו לרוחה וניסו לרומם ולפאר את שמה כאחת האימהות החשובות ביותר.
האלשיך הקדוש מבאר את הפסוק: "ועיני לאה רכות", כך: "תודיענו התורה הקדושה כמה מעלות לנפש תדרוש ה' ותתחנן אליו, שכמה מעלות והשתדלויות היו שיקבל רק את רחל, שהיתה הקטנה הראויה לו, ויפה, ואהבה, והתנה ברחל בתך הקטנה, ובכל זאת קדמה לו לאה".
לאה גם זכתה להיקבר לצד יעקב במערת המכפלה. לפי רבי יהודה, "היתה לאה עומדת כל יום בפרשת דרכים, בוכה ומתחננת לאלוהים שיעקב יישא אותה לאישה, כי שמעה שהוא צדיק והקדימה לו בתפילה".
בתלמוד הבבלי הגדילו להדר את שמה של לאה ולתת לה את הזכות על הפעם הראשונה שנאמרה המילה "תודה" – היה זה מפי לאה. במסכת ברכות (ז' ע"ב) נאמר: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא היה אדם שהודה לקב"ה עד שבאתה לאה והודתה שנאמר "הפעם אודה את ה'" (בראשית כט, לה).
לאה גם מורישה לצאצאיה את כוח ההודיה. במדרש רבא מובא כך: "לאה תפסה פלך הודיה ועמדו הימנה בעלי הודיה, יהודה (בראשית לח) ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני, דוד אמר (תהלים קלו) הודו לה' כי טוב, דניאל אמר (דניאל ב) לך אלהא אבהתי מהודא ומשבח אנה" (בראשית רבא פרשה עא).
על כל ליבה הרחב של לאה, על כל הייסורים הנפשיים והרגשיים שחוותה ועל דמותה המופלאה והמרתקת, שלא כל כך הכרנו, ידעו צביקה פיק, האמן האולטימטיבי ואהוד מנור הגדול מכולם, לשורר עד דמעות ולפרוט במיתרי הלב את חיבתם האמיתית והזדהותם עם אימנו לאה, האם השלישית, בשיר המרגש "אני אוהב אותך לאה":
אני אוהב אותך לאה
אוהב אותך גאה
אם אשכח אותך לאה
שמי לא ישראל
*****
קראו גם:
