אלפי תלמידים בבתי הספר הנוצריים הפרטיים במזרח ירושלים נשארו בביתם עם פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. המזכירות הכללית של מוסדות החינוך הנוצריים בעיר הודיעה כי כל בתי הספר שבפיקוחה ישעו את הלימודים, עד לחידוש היתרי הכניסה הביטחוניים לירושלים ליותר מ-70 מורים ועובדי סגל לימודי נוספים, תושבי יו"ש. ההחלטה פוגעת ביותר מ-8,500 תלמידים – נוצרים ומוסלמים כאחד – הלומדים במוסדות יוקרתיים כמו "טרה סנטה", קולג' "דה לה סאל" ו"האחיות רוזרי".
המזכירות טענה בהודעתה כי אי-חידוש ההיתרים נעשה "בפתאומיות וללא הודעה מוקדמת", ופוגע ביכולת להבטיח פתיחה בטוחה של השנה – כולל היבטים חינוכיים, מנהליים, בריאותיים וביטחוניים.
למה בתי הספר הנוצריים במזרח ירושלים מתנגדים לתוכנית הלימודים הישראלית?
המשבר הנוכחי אינו עומד בפני עצמו. הוא מתרחש על רקע מאבק מתמשך על תוכנית הלימודים במזרח ירושלים – בין תוכנית הלימודים הישראלית, המובילה לבגרות ישראלית, לבין התוכנית הפלסטינית (בחינות התהוג'יהי).
מאז 2018 מקצה ישראל תקציבים מועדפים לבתי ספר המאמצים את המסלול הישראלי, כחלק מהתוכנית לשילוב תושבי מזרח העיר. התוצאה ניכרת: בשנת הלימודים החדשה צפויים כ-45 אלף תלמידים במערכת העירונית ללמוד לפי התוכנית הישראלית – לראשונה מאז 1967, לרבות כל תלמידי כיתות א' ו-ז' החדשות. מדובר בכ-38% מכלל התלמידים במזרח ירושלים.
בישראל רואים במהלך הזה הזדמנות אמיתית: תוכנית הלימודים הישראלית פותחת דלתות לאוניברסיטאות, לשוק העבודה ולחברה הישראלית הרחבה. היא גם מאפשרת פיקוח על תכנים ומניעת הסתה. משרד החינוך ועיריית ירושלים מדגישים שנים כי בספרי הלימוד הפלסטיניים הופיעו בעבר מפות ללא ישראל, האדרת טרור ומחיקת הזיקה היהודית לירושלים – תכנים שסותרים את הסטנדרטים הבינלאומיים של אונסק"ו לחינוך לשלום.
בתי הספר הנוצריים הפרטיים, לעומת זאת, מתנגדים ברובם למעבר. הם דבקים בתוכנית הפלסטינית (או בשילוב עם תוכניות בינלאומיות) ורואים בלחצים הישראליים ניסיון "למחוק את הזהות הפלסטינית". רק מיעוט קטן מהם פתח מסלולי בגרוּת ישראליים, המעניקים הזדמנויות טובות לילדים. המוסדות הללו, שחלקם פועלים מאות שנים, נחשבים לאיכותיים ומשרתים גם תלמידים מוסלמים רבים.
עם זאת, תלותם של מוסדות אלה במורים תושבי יו"ש, המגיעים מדי יום דרך מחסומים, הופכת אותם לפגיעים במיוחד להגבלות תנועה שהוחמרו מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023. מנקודת מבט ישראלית, היתרי הכניסה אינם עניין טכני בלבד. הם כלי לניהול ביטחוני של כניסת פלסטינים מיו"ש לירושלים, הנתונה לאיומים מתמשכים. לאחר טבח 7 באוקטובר הוחמרו ההגבלות באופן דרמטי, וחלקן עדיין בתוקף. ישראל אינה מחויבת לאפשר כניסה חופשית של מורים משטחי יו"ש למוסדות פרטיים, במיוחד כאשר קיימת אפשרות לגייס מורים מקומיים או להסתמך על תוכנית הלימודים הישראלית. המהלך גם נתפס כחלק ממאמץ לחזק את הזיקה לירושלים המאוחדת ולצמצם את השפעת הרשות הפלסטינית על החינוך בעיר.
הורים רבים במזרח ירושלים כבר בוחרים במסלול הישראלי משיקולים פרגמטיים: הוא מעניק לילדיהם סיכוי טוב יותר לעתיד, אך בתי הספר הנוצריים, לעומת זאת, ממשיכים להתעקש על עצמאותם – גם במחיר של שיבושים חוזרים בלימודים.
