בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני שירושלים מתעוררת במלואה, מתחיל לפעום הלב שלה בצומת בר אילן. אוטובוסים ממהרים לכל כיוון, תלמידים לבתי הספר, אברכים לכוללים, סטודנטים להר הצופים, תושבי העיר לעבודתם ולקוחות לחנויות שבמרחב המסחרי הצפוף.
בצומת הזה בירושלים אפשר לקנות דגים לשבת, ספרי לימוד, תרופות, מכשירי חשמל, מאפים, ומה לא? ובטרם עולים על אוטובוסים המגיעים לכל יעד, אפשר להניח נעליים אצל הסנדלר ובגד לתיקון אצל החייט. צומת בר אילן איננו עוד מפגש כבישים, מדובר בעיר קטנה בתוך העיר הגדולה.
למה דווקא בר אילן?
איזו חשיבה יצירתית ורבת משמעות הושקעה בבחירת המקום להפגין, האזור בו המוחים החרדים כנגד חוק הגיוס וכנגד מעצר עריקים יתקינו הסדרי חיים שישפיעו על כל עורקי ירושלים. "נמות ולא נתגייס", סלוגן המחאה החרדית, המזכיר סלוגן הפוך – "טוב למות בעד ארצנו".
ובהפגנה, נהר האוטובוסים וההמונים מפנה את מקומו למעטה שחור של מאות אברכים ומפגינים הנפרשים בכביש. מולם ניצבים שוטרי מחוז ירושלים, סוסים ומכת"ז. הקריאות, הצרחות והכרזות עוצרות את שגרת היום. הצומת, שבדרך כלל מחבר בין חלקי ירושלים, הופך לזירה טעונה שבה נפגשות מחאה וסמכות על המרחב הציבורי.
מה הופך את בר אילן לזירת כוח חרדית?
כאן בדיוק טמון ההסבר איך הפך צומת בר אילן במשך השנים למוקד ההפגנות של הפלג הירושלמי וזרמים חרדיים נוספים. כאן זהו הפרלמנט של המפגינים. כאן ייפול דבר. אמנם לעתים גם דם עלול להישפך במחאה נגד הגיוס, בדרישה לשחרור עריקים שנעצרו, או להפסקת עבודות התשתית לייסוד הרכבת הקלה, אך המטרה מקדשת את האמצעים.
המפגינים החרדים לא בחרו בצומת בר אילן במקרה. הצומת מחבר בין שכונת שמואל הנביא, רמת אשכול ומעלות דפנה. סנהדריה, רמת שלמה, רמות, כביש 443, שכונות גאולה, מקור ברוך, התחנה המרכזית וכביש מספר 1. כאן נמצא אחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר בירושלים.
בחסימת בר אילן, הדומה ללחיצה על עורק מרכזי בגוף האדם, כל ירושלים חשה במצוקה. הנהגים, הנוסעים, הסוחרים, התלמידים והעוברים והשבים הופכים מיידית לחלק מהאירוע. יש בכך גם אירוניה היסטורית מעניינת: הרחוב והצומת נקראים על שמו של מאיר בר אילן, ממנהיגי הציונות הדתית ומראשי תנועת "המזרחי". דווקא צומת הנושא את שמו של איש שחיבר בין עולם התורה לבין המעשה הציבורי, הפך במשך השנים לזירת המאבקים הסוערים ביותר על יחסי דת, מדינה וגיוס.
בר אילן ממשיך גם בימים אלה לשתק את ירושלים, ואולי גם הלוויה, רחמנא ליצלן, מבית ההלוויות המקומי, תתעכב ותעכב את כבוד המת ומשפחתו. יש מקומות שאינם מסומנים רק על המפה, הם מסומנים במד הדופק ולחץ הדם של המקום. צומת אחד בעייתי שעיר שלמה זקוקה ללחצן מצוקה ולסיוע לפני הטייפון שבדרך.
