בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, קיבל בימים אלה החלטה להקל בעונשה של עורכת הדין אסאלה אבו-כדיר, תושבת שועפאט שבמזרח ירושלים, שפרסמה ב-7.10.2023, יום הטבח ביישובי עוטף עזה, פוסט צוהל, המסית ותומך בטבח, ומכחיש את חומרתו.
כך כתבה, ביו היתר, עו"ד אבו-כדיר, המחזיקה ברישיון ישראלי לעריכת דין ובעלת תעודת זהות כחולה, ברשתות החברתיות ביום הטבח: "אני מרגישה כאילו אני בחלום, ושמרו על אבו-מאזן", והוסיפה שורת אימוג'י של לבבות. מחוז ירושלים של משטרת ישראל עצר את אבו-כדיר ופתח נגדה בחקירה.
מדוע לשכת עורכי הדין שללה תחילה את רישיונה של אסאלה אבו-כדיר?
במקביל, העבירה משטרת מחוז ירושלים את הנושא לטיפול בלשכת עורכי הדין, על מנת שזו תשקול את שלילת רישיונה. בערכאה הראשונה נידון עניינה של עו"ד אבו-כדיר בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים, אשר בפסק דינו מיום 27.1.2026 הרשיע אותה בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, ובמעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין.
בית הדין המחוזי גזר על אבו-כדיר עונש של שלילת הרישיון והרחקה מן הלשכה לצמיתות. בהחלטה נקבע כי דבריה פגעו פגיעה חמורה בציבור ובכבוד המקצוע, וכי לא הביעה חרטה ואף המשיכה להכחיש את הזוועות לאורך ההליך. בית הדין המחוזי דחה את גרסת עורכת הדין לפיה השמחה שהפגינה בפוסט מיום 7.10.2023 נבעה מהצעת נישואין פרטית שקיבלה באותו יום מארוסה, וכי לשיטתה כלל לא הייתה מודעת למתקפת הטרור שהתרחשה באותו יום, בשל עבודה מאומצת. בית הדין המחוזי ציין כי גרסתה של אבו-כדיר "מנותקת לגמרי מהתוכן הישיר" וכי אין כל קשר בין גילויי רומנטיקה לבין כתיבת פוסט הכולל את דגל הרשות הפלסטינית, השם "אבו מאזן" והעיתוי בו נכתב.
מדוע בית הדין הארצי הקל בעונשה של עורכת הדין ממזרח ירושלים?
עו"ד אבו-כדיר ערערה, הן על ההרשעה והן על העונש, לבית הדין הארצי. בהודעת הערעור שבה על טענתה כי הפוסט מיום ה-7.10.2023 עסק באירוע אישי של הצעת נישואין ולא היה לו כל קשר למעשי הזוועה או הזדהות עם גורמי טרור. לטענתה, דבריה אינם נובעים מ"עבריינות סדרתית", וכי העונש שהושת עליה פוגע בה באופן בלתי מידתי, בפרנסתה ובעתידה המקצועי.
בהחלטתו מיום 10.6.2026 החליט בית הדין הארצי פה אחד לדחות את הערעור על עצם ההרשעה, אך עם זאת מצאו שופטי הרוב לנכון הקל בעונשה ובמקום הרחקה לצמיתות, לגזור עליה השעיה מלשכת עורכי הדין לשנתיים בלבד, ולעוד שלוש שנות השעיה על תנאי. דעת המיעוט אף היא ביקשה להקל איתה, אך לגזור עליה שבע שנות השעיה.
שי גליק, מנכ"ל ארגון "בצלמו" שהגיש תלונה כנגד אבו-כדיר, ציין בתגובה להחלטה: "בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קבע כי לתמוך באירוע ה-7 באוקטובר זה לא נורא; להכחיש את הזוועות זה לא נורא. מדובר בשופטים היושבים במגדל השן ומנותקים מהמציאות. הגיע הזמן שלשכת עורכי הדין תתעורר ותפסיק לתמוך בעורכי דין תומכי טרור!".
יצוין כי ההקלה בעונש ניתנה על אף שבין יתר דבריו ציין אב בית הדין, עו"ד שלומי באשי: "לא מצאתי שיקול לקולא אחד למערערת, שכן איני מאמין לה… ואני מביע שאט נפש מהתנהלותה כלפי בית דין קמא ובית דין זה, אשר גובלת לא פחות ולא יותר מזלזול של ממש, עת ממשיכה המערערת לדבוק בגרסתה".
ומוסיף אב בית הדין: "יש בכוונתי להתערב בעונש ואולם ממש לא משיקולי קולא למערערת, אשר לא לקחה אחריות ולא הביעה חרטה, אלא משיקולים של "איזונים ובלמים" בין תכלית הענישה המשמעתית לבין אמון הציבור ושמירה על כבוד המקצוע".
