ירושלים ניסתה במוצאי שבת להיראות לרגע כמו אמריקה. חומות העיר העתיקה וגשר המיתרים הוארו בצבעי דגל ארצות הברית, אדום, לבן וכחול, לרגל 250 שנה לעצמאותה. על האבנים העתיקות ועל אחד מסמלי הכניסה לעיר הוקרנו צבעים של ידידות, חופש ודמוקרטיה, והבירה הצטרפה למחווה חגיגית למדינה המזוהה יותר מכל עם רעיון החירות האזרחית.
אבל אותו סוף שבוע בירושלים סיפר גם סיפור אחר לגמרי. עוד לפני שהאורות נדלקו במוצ"ש, התחוללו בשבת בצהריים מהומות ברחוב אגריפס, לאחר שהמוני חרדים התגודדו והפריעו לפעילותו של בית קפה חדש הפועל בשבת. הפער הזה, בין דגל ארה"ב על חומות העיר לבין מאבק ברחוב נגד עסק פתוח בשבת, הוא אולי אחד הסיפורים הירושלמיים המדויקים ביותר של התקופה.
האם ירושלים באמת יכולה לחגוג חירות אמריקנית?
עיריית ירושלים האירה במוצאי שבת, 4 ביולי, את חומות העיר העתיקה ואת גשר המיתרים בצבעי דגל ארצות הברית, לציון 250 שנה לעצמאותה של ארצות הברית. לפי העירייה, מדובר במחווה של ידידות והוקרה לקשר ההדוק והמתמשך בין שתי המדינות ובין ירושלים, בירת ישראל, לעם האמריקני.
חומות העיר העתיקה וגשר המיתרים, שניים מהסמלים המזוהים ביותר עם ירושלים, הפכו לערב אחד למסך צבעוני של דגלים, אורות וסמלים בינלאומיים. אלא שהחגיגה הזאת לא יכולה לטשטש את המציאות הפוליטית והחברתית בעיר: כבר כ-20 שנה שהכוחות הדומיננטיים ביותר בירושלים, כמעט בכל מערכת בחירות, הם המפלגות החרדיות ומפלגות הימין.
מה קרה בבית הקפה ברחוב אגריפס?
בשבת בצהריים, עוד לפני טקס האורות של מוצאי שבת, התרכזו המוני חרדים סביב בית קפה חדש ברחוב אגריפס שפועל בשבת. מבחינת רבים בציבור הליברלי בירושלים, מדובר בעוד סימן למגמה רחבה: ניסיון מתמשך לדחוק החוצה אורח חיים חופשי יותר, פתוח יותר וחילוני יותר ממרחבים מרכזיים בעיר.
ראש העיר משה ליאון נבחר בקדנציות האחרונות על בסיס בלוק פוליטי איתן, שבו לציבור החרדי יש משקל מכריע. מצביעים אלה, כמו גם חלק מהכוחות הפוליטיים הסובבים אותם, אינם מאמינים בגישה ליברלית לחיים העירוניים, אלא באורח חיים שמרני, צנוע, סגור יותר ולעיתים גם בדלני. לכן, כאשר העיר מאירה את סמליה בצבעי אמריקה, השאלה היא לא רק מה מוקרן על החומות, אלא מה קורה במדרכות שמתחתיהן.
מדוע דגל ארה"ב נראה אחרת בירושלים?
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ציין: "ירושלים גאה לציין את יום העצמאות ה-250 של ארצות הברית, ידידתה הקרובה והחשובה של מדינת ישראל. המחווה מבטאת את ההערכה העמוקה לשותפות ארוכת השנים בין המדינות, המבוססת על ערכים משותפים של חירות ודמוקרטיה".
ליאון הוסיף: "אנו מאחלים לעם האמריקני חג עצמאות שמח ומצפים להמשך חיזוק הקשרים בין ירושלים לבין גדולת ידידינו, ארצות הברית".
המשפטים האלה נשמעים חגיגיים, אך בירושלים הם מקבלים משמעות מורכבת. העיר יכולה להאיר את חומותיה בצבעי דגל ארצות הברית, אך אינה יכולה להסתיר את השאלה הבסיסית: האם היא באמת מוכנה לחיות לפי ערכים של חירות, פתיחות ודמוקרטיה גם כשהם מגיעים לבית קפה פתוח בשבת ברחוב אגריפס?
