להתגייס? חלק מהחרדים בירושלים אולי יתמכו בצבא פלסטין

מאה שערים היא שכונה חרדית בלב ירושלים, ואחת המזוהות ביותר עם ההתנגדות החרדית הקיצונית לציונות ולשירות בצה"ל. בעוד ישראל מתווכחת ערב הבחירות על חוק הגיוס, פטורים ומעצר עריקים חרדים, באזור הזה יש מי שהולכים רחוק הרבה יותר: לא רק מסרבים להתגייס לצבא הישראלי, אלא מניפים דגלי פלסטין ומתכחשים בפומבי למדינה ולציונות.

הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו ב-27 באוקטובר 2026, וסוגיית גיוס החרדים ממשיכה לעמוד בלב העימות הפוליטי והציבורי. ברקע עומד גם פסק הדין מספטמבר, שבו ביטל בג"ץ פה אחד את החוק שאסר למשך שבעה חודשים על מעצר חרדים שלא התייצבו לשירות, לאחר שקבע כי ההסדר פוגע באופן בלתי חוקתי בעקרון השוויון.

אבל במאה שערים, לפחות בקרב הקבוצות האנטי-ציוניות הקיצוניות, הוויכוח אינו רק על השאלה אם צעיר חרדי צריך ללבוש מדים. מדובר בהתנגדות עמוקה הרבה יותר למדינת ישראל, לסמליה ולרעיון הציוני עצמו. וכאשר דגלי פלסטין מופיעים במרחב הציבורי של שכונה חרדית בירושלים, קשה לנתק את התמונה הזאת מהוויכוח הגדול על גיוס חרדים.

מה הקשר בין מאה שערים, גיוס חרדים ודגלי פלסטין בירושלים?

בימים האחרונים פעלו שוטרי תחנת לב הבירה, לוחמי יס"מ ירושלים ופקחים עירוניים בשכונה להסרת דגלי פלסטין ולמחיקת כתובות וציורי דגלים שנצבעו על קירות במרחב הציבורי.

במהלך הפעילות, לפי משטרת מחוז ירושלים, החלו מספר מפרי סדר ליידות אבנים וחפצים לעבר הכוחות. קטין שנחשד ביידוי אבנים נעצר באמצעות כוח מסווה של בלשי משטרה שפעל בתוך מפרי הסדר. בהמשך, לאחר שמפרי סדר התגודדו סביב קצינת משטרה, נעצרו שני חשודים נוספים בני 16.

שלושת החשודים הועברו לחקירה, ובמשטרה ציינו כי במקביל מתקיימות פעולות גלויות וסמויות לאיתור מעורבים נוספים.

במשטרת מחוז ירושלים ציינו: "משטרת ישראל רואה בחומרה רבה כל ניסיון לפגוע באזרחים, בשוטרים ובגורמי אכיפת החוק המגיעים לבצע את תפקידם. המשטרה תמשיך לפעול בנחישות, ביד קשה ובאפס סבלנות נגד כל פורע חוק שיפעל באלימות, יפר את הסדר הציבורי וינסה לפגוע בכוחות הביטחון."

וכאן נמצא הפרדוקס שקשה להתעלם ממנו. המדינה עסוקה בניסיון להכניס עוד צעירים חרדים למסגרת הצבאית שלה, בעוד שבחלק מהשוליים הקיצוניים של מאה שערים לא רק שצה"ל נדחה, אלא גם הזהות הישראלית והציונית עצמה. מי שמניף דגל פלסטין בלב ירושלים כבר לא מנהל רק ויכוח על פטור מגיוס. הוא מציב מול המדינה שאלה הרבה יותר חריפה על נאמנות, זהות ושייכות.