מהפכה במאה שערים: מעוז הקנאות החרדית בדרך לשדרוג מודרני מפואר

בית המדרש של חסידות תולדות אהרן בירושלים יפנה את מקומו למתחם ענק שיכיל כ-10,000 מתפללים, בפרויקט שימומן כולו מכספי החסידים
בית המדרש הגדול של חסידות תולדות אהרן בשכונת מאה שערים בירושלים, לקראת פרויקט הרחבה ושדרוג אדריכלי למתחם תפילה מודרני ומפואר
בית המדרש של חסידות תולדות אהרן במאה שערים בירושלים. המבנה הוותיק עומד בפני שדרוג והרחבה למתחם תפילה מפואר שיכיל כ-10,000 מתפללים (Photo: Šlomo, CC BY-SA 4.0)

דרמה היסטורית, קהילתית ואדריכלית מתחוללת בימים אלו בסמטאותיה של שכונת מאה שערים בירושלים: הלב הפועם של אחת הקהילות השמרניות והקנאיות ביותר בעולם היהודי – בית המדרש הגדול של חסידות "תולדות אהרן" – משנה את פניו. מבנה האבן הוותיק, שהיווה במשך כ-70 שנה סמל אדריכלי ל"יישוב הישן", מפנה בימים אלו את מקומו לטובת קומפלקס ענק, מודרני ומשוכלל שישנה את קו הרקיע של השכונה. השבוע החל פינוי הציוד מהמבנה ובהמשך יחל שלב ההריסה.

כיצד ישתנה בית המדרש של חסידות תולדות אהרן במאה שערים?

המבנה המרכזי הנוכחי הוקם בשנות ה-50 של המאה ה-20 תחת הנהגתו של האדמו"ר הראשון, רבי אברהם יצחק קאהן. הוא התאפיין בקירות אבן פשוטים ובגלריות עץ וברזל נוסטלגיות, אשר התמלאו עד אפס מקום באלפי חסידים במהלך תפילות השבת, חגי תשרי והטישים המפורסמים. במשך כמעט שני עשורים עמד המבנה המקורי לצד אגף מערבי, חדיש יותר, שנבנה בשנת 2009, אך בשל קשיים תקציביים ובירוקרטיים, חיבורם התעכב.

פריצת הדרך הגיעה ביולי האחרון, כאשר הנהלת החסידות ערכה "משאל עם" יוצא דופן בקרב חסידיה, שאישרו ברוב מוחץ של 83% את תוכנית ההרחבה השאפתנית והביעו הסכמתם לממן את עלות הפרויקט.

על פי התוכניות המאושרות, המבנה החדש יתנשא לגובה של חמש קומות מרכזיות (כולל קומות תת-קרקעיות) ויתפרס על פני אלפי מטרים רבועים, שיאחדו את שטח בית המדרש, החצר המפורסמת ובניין תלמוד התורה הסמוך שיפונה גם הוא. הקומות התחתונות יכילו מקווה טהרה מודרני, משרדים וחמישה היכלי תפילה קטנים ("שטיבלאך") לימי החול, בעוד הקומות העליונות ייועדו להיכל טישים ותפילות המוניות, שיכלול יציעי ענק ממוגנים וגלריות עזרת נשים מדורגות, המסוגלים להכיל יחד כ-10,000 מקומות ישיבה ועמידה.

מכיוון שהקהילה שומרת על התנתקות מוחלטת מתקציבי מדינת ישראל, הפרויקט – שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים – ממומן באופן עצמאי לחלוטין. בערב גיוס חד-פעמי שערכו אנשי עסקים של החצר גויסו 15 מיליון שקלים, כאשר שאר הסכום מבוסס על הוראות קבע ארוכות טווח שנטלו על עצמם אלפי משפחות החסידות במסגרת משאל העם.

בתקופת הביניים של הבנייה, יפוזרו התפילות ושיעורי התורה בין בתי מדרש קטנים בשכונה, בעוד לשבתות ולמועדים הוקם אוהל ענק וממוזג. לוח הזמנים של וועדת ההיגוי לפרויקט, שואף להשלים את עבודות השלד וחיבור האגפים בתוך 18 עד 24 חודשים, כאשר חנוכת הבית המלאה של הקומפלקס החסידי המפואר מתוכננת להיערך בעוד כ-3 עד 4 שנים.