חגי תשרי, עם השינוי במזג האוויר, יש בהם קסם משלהם. והנה גם בלוח השנה הכללי העונות מתחלפות. 22 בחודש הוא היום הרשמי שבו הקיץ מפנה את מקומו לסתיו.
הפעם נסייר ברובע היהודי ונבקר במתחם בתי הכנסת הספרדים. נגיע אל רחוב משמרות כהונה ונפסע עד שנגיע לגרם מדרגות האבן שבו נרד למפלס התחתון. כאן מתגלה לעינינו עולם ומלואו הנמוך ממפלס הרחוב הנוכחי.
מדוע בעצם? מוכרת הקביעה שלפיה בית כנסת צריך להיות דווקא במקום בולט בגובהו בתוך העיר, והנה כאן ארבעה מקומות תפילה וכולם מונמכים כאילו בהרכנת ראש.
משערים שהעניין קשור להגבלות מצד השלטונות התורכים (עות'מאנים), אך יש כאלה שגם מצאו לכך הצדקה במקורות. כך למשל, בפסוק "ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים, ק"ל, 1).
בית הכנסת הראשון שנגלה לעינינו הוא זה הקרוי ע"ש רבן יוחנן בן זכאי, אותו תנא (חכם המשנה) דגול, תלמידו של הלל, שעמו מזוהה האימרה 'תן לי יבנה וחכמיה' כמוצא מחורבן ירושלים בשנת 70.
לפי המסורת כאן שכן בית מדרשו עד למרד הגדול. בית הכנסת, שנוסד בסוף המאה ה-16 או תחילת ה-17 בידי קהילת מגורשי ספרד, נהרס ונעזב במהלך מלחמת העצמאות ואחרי 67' שוקם ואוכלס מחדש.
בואו נשב סביב הבימה שנמצאת במרכז. מולנו ארון הקודש היפה. מדוע שני פתחים? יש סברה שכדי לשכנע את העות'מאנים להתיר את בנייתו הוצב גם ארון לקוראן. מעליו, הסתכלו, ציור של הרקיע. את החכם-באשי, ראש הקהל והראשון לציון, נהגו להכתיר בבית תפילה זה, עדות למרכזיותו וחשיבותו.
נוצרה מסורת שלפיה המשיח יגיע משער הרחמים ויעבור ממש כאן. על מדף זכוכית הציבו שופר ופכית שמן, להודיע שהגיע, אם וכאשר. במהרה בימינו ואשרי המאמינים.
ממנו נעבור לבית הכנסת הסמוך, הלא הוא בית הכנסת אליהו הנביא. הוא קצת חריג בנוף. זהו בית כנסת אשכנזי בתוך מתחם של בתי הכנסת הספרדיים. מכאן ההבדלים הנראים לעין ובראשם הספסלים המסודרים בשורות מול ארון הקודש.
הארון הושג אחרי השואה באיטליה והובא משם בידי שמואל אומברטו נכון. האגדה מספרת שאליהו הנביא בכבודו ובעצמו ביקר במקום ומאז התקדש כסאו והפך סגולה להתעברות נשים.
גם פה, במהלך המלחמה ועם נפילת הרובע במאי 48', המקום נהרס ונבנה מחדש רק לאחר מלחמת ששת הימים. במקום הכיסא ההוא נתרם חדש והוא מוחזק במערה קטנה, בואו ניגש ונראה.
מה עושה בית כנסת אשכנזי בתוך מתחם של בתי כנסת ספרדים? פעל כאן תלמוד תורה וקהילת קודש ובשלב מסוים במאה ה-18 לקהילה של יהודי אשכנז בירושלים לא היה היכן להתפלל, הם ביקשו מאחיהם הספרדים, שנתנו להם את המקום.
נצא והנה אנו עומדים בתוך בית הכנסת בעל השם המקורי: "האמצעי". נכון, כי הוא ניצב בתווך, בין בתי כנסת נוספים. עד המאה ה-18 שימש ככל הידוע עזרת נשים של ביה"כ רבן יוחנן בן זכאי, אלא שהקהילה הספרדית גדלה והיה צורך בבתי תפילה נוספים. אגדה מספרת שמתחתיו עוברת מנהרה אל הר ציון שבו שוכן ציון קבר דוד המלך.
דרך "האמצעי" נגיע אל בית הכנסת האיסטנבולי. הדבר הכי בולט בתוכו הוא הקצוות: כאן ארון הקודש ושם, בצד הנגדי, הבימה. לאורך המעבר ביניהם מסודרים הספסלים. לכן זכה לכינוי בית הכנסת הדו-קוטבי. למעשה, זה נוסח מוכר מקהילות יהודיות באיטליה, תורכיה וארצות הבלקן והוא נקרא רומאניוטי.
במהלך השנים האוכלוסייה גדלה והמתחם, שראשיתו במאות ה-16-17, היה צר מלהכיל. מה גם שכשהגיעו יהודים מאיסטנבול, הם ביקשו בית כנסת משלהם. כך הוקם בית הכנסת הזה, הרביעי בקומפלקס שאנחנו רואים. הביטו ותראו את חלונות השיש ששובצה בהם זכוכית צבעונית ומקיפים את הכיפה למעלה וכך מכניסים פנימה הרבה אור. המקום שוקם בהדרגה אחרי כיבוש הרובע מחדש והוצבו בו ארון קודש ובימה מאיטליה.
אם יש לכם כוח וזמן, תוכלו להמשיך לבתי הכנסת "החורבה" והרמב"ן, שלהם ודאי עוד נקדיש סיור נפרד.
שנה טובה וחתימה טובה.
הקיץ עבר / שמואל בס
הקיץ עבר, החום הגדול
שנה חדשה באה לכל
רוחות מנשבות, נודדות ציפורים
הולכים ובאים הימים הקרים.
הביטו וראו קטונתי אתמול
הקיץ עבר ואני כבר גדול
שנה חדשה התחילה היום
היי נא ברוכה ובואך לשלום.
***
הכותב הוא דור גפני, מורה דרך
050-7774010
*******
למדורים נוספים של דור גפני:
גבעת התנ"ך – קירחת ופורחת. טיול בירושלים
טיול בירושלים: קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה
