4כב' בתשרי התשפ"ד
7.10.2023
כניסת השבת בירושלים, הושענה רבה: 17:42
יציאת השבת ושמחת תורה בירושלים: 18:55
פרשת השבוע – פרשת "וזאת הברכה"
"א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים–אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ. ב וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ–הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. ד תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ו יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר" (דברים לג', א-ו).
כך נפתחת הפרשה המסיימת את ספר דברים. פרשה הנקראת בבית הכנסת ביום שמחת תורה, יום בו ארבעת המינים, שנמשלו לקבוצות שונות של יהודים בעם ישראל, הסתיים תפקידם הסמלי. הדרך מובילה אל הברכה האחת הגדולה לעם ישראל, בתקווה שיהיה מאוחד, מאוגד, מבושם, נבון, עניו, מוסרי ולמדן.
הברכות לכל שבט ייחודיות לו, אינן זהות. כל שבט מתברך עפ"י מעשיו בעבר והרקע ההיסטורי שלו במסע לכנען.
החלוקה הא-סימטרית הזאת, אמורה להוביל את בני ישראל ללוגיקה פשוטה – רק כאשר כולנו נתאגד, נתאחד, נתמוך ונעזור זה לזה – כוחנו יעמוד לנו בפני עצמנו ובפני אויבינו.
היכולת והעוצמה של עם ישראל תתוגבר – ע"י שיתוף ואיגוד היכולת, הברכות והסגולות.
פסוק ד' לעיל הוא פסוק חשוב מאוד, ומי שטרם הפנים אותו, ראוי שיעשה כן: "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" – בא לומר: התורה ניתנה מאת ה' לכל עם ישראל בהורשה מדור לדור. גם מי שנראה כי רחוק הוא ממצוות, התורה ניתנה גם לו. התורה היא המחברת אותו לעם ישראל.
זהו רעיון מרכזי המוביל לקראת שבת הבאה, בה תחל קריאת התורה מבראשית – התורה שייכת לכל עם ישראל.
תורה אחת זהה שניתנה בהר סיני, המזכירה את ההתגלות האלוהית באותו מעמד קדוש. עם שלם על שבטיו השונים, הצבעוניים, המגוונים והייחודיים, התכנס והתבשר על תחילתו של עידן חדש, עולם חדש שבמרכזו ניצבת התורה. אותה שעה עצר העולם מלכת – התחיל דף חדש בתולדות היקום והאדם.
עם ישראל נצטווה ללמוד את התורה, לקיימה ולהאיר באמצעותה את הדרך גם לשאר באי עולם.
כל אחד מאתנו – אורתודוקסים, רפורמים, מסורתיים, חרדים או חילונים – התורה היא של כולנו. לכל אחד יש בה חלק וכולנו ראויים לה, מעצם ייחוסנו לעם ישראל.
כך אומר הכתוב במדרש מכילתא דרבי ישמעאל (יתרו א'):
"ניתנה תורה בדימוס, פרהסיה, במקום הפקר, שאילו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם, אין להם חלק בה. לפיכך ניתנה במדבר, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".
מדרש זה מבהיר ומבאר לעומקו את שירו של המשורר רוני סומק "לבית הכנסת של הכלא קוראים: "הפקדתי שומרים", אותו כתב בעיצומו של ביקור בכלא רמלה:
לבית הכנסת של הכלא קוראים: "הפקדתי שומרים"/ רוני סומק
אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, עֲצֹם אֶת
עֵינֵי הַשׁוֹמְרִים,
תֵּן לַמִּלִּים הַגְּנוּבוֹת לְהִשָּׂרֵף עַל
גַּחֲלֵי הַשְּׂפָתַיִים,
הַמְצֵא מְחִילָה
וּבִשְׁעַת נְעִילָה עֲשֵׂה שֶׁיִהְיוּ הַסּוֹרְגִים
רַכִּים כְּרִיסִים שֶׁהִצְמַחְתָּ עַל עֵינֵי הַנָּשִׁים,
מֵעֵבֶר לַחוֹמָה.
(השיר מתוך: "המתופף של המהפכה", הוצאת זמורה ביתן)
לכולנו שנת ברכה, שנת ברכות. שנה בה לבנו ימשיך לפעום בין דפי הספרים, התורה ודרך ארץ.
*******
קראו גם:
זמני כניסת ויציאת השבת והחג בירושלים – סוכות
פרשת השבוע – "האזינו": פרשנות וזווית
פרשת השבוע – "ניצבים": פרשנות וזווית
פרשת השבוע – "כי תבוא" – פרשנות וזווית
פרשת השבוע – "כי תצא" – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: “שופטים” – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: "ראה" – פרשנות וזווית
