טו' בתשרי התשפ”ד
30.9.2023
כניסת השבת והחג בירושלים: 17:52
יציאת השבת בירושלים: 19:02
חג הסוכות
חג הסוכות חל השנה בשבת, ולפיכך הוא מחליף בענייניו ונושאיו את פרשת השבוע הנקראת מהתורה. הפרשה "וזאת הברכה" שהייתה אמורה להיקרא עפ"י סדר הפרשות, תיקרא בשמחת תורה.
"לג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה" (ויקרא כג', לג'-לד').
חג המורה לעם ישראל שהרקע והסיבות לקביעת מועד החג הן: ושמחת בחגיך – על איסוף התבואה מהגורן והיקב, לפני בוא הגשמים.
חג הסוכות הוא, כאמור, חג האסיף המלווה במצוות בניית סוכה, מצוות ארבעת המינים וכן מצוות השמחה בחג.
"ושמחת בחגיך והיית אך שמח" – מהברכה, מהיבול, מהתבואה, הנתינה והשיתוף עם האחר.
ביסודה, בניית הסוכה היא סוג של זיכרון לחיים במדבר, לחיי הנוודות, הארעיות, הזמניות וההמשכיות.
" מג לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (שם, מג').
אך בעצם, ברובדים פנימיים ועמוקים בא ללמד את ההבדלים המהותיים בין מצב ארעי, זמני לקבוע. בא לומר: צא מהקבוע שלך, צא מהרכוש והנכס, והמבצר אותו בנית, ושב למשך שבוע ימים בסוכה העשויה מיריעות בד, מוטות וסכך, ממנה בוקעים הרקיע והכוכבים.
דרך בניית הסוכה והישיבה בה, לומד האדם, שוב, פרק בצניעות – הזדהות עם מעוטי היכולת, גיבוש עם אושפיזין למיניהם – בני משפחה, חברים וכלל ישראל.
הסוכה הפתוחה היא למעשה מטפורה לפתיחת לבבות. הפלדלת והבריח נשארים לשבוע ימים ברקע, בעורף.
נטייתו של הפרט היא לרכוש עוד ועוד, לפאר ולעצב את מעונו בתוספות אין ספור. והנה באה הסוכה לאזן את השפע, וגם את המיותר, העולה על גדותיו – באופן יחסי לכל פרט – ולנוע לכיוון האפשרי, גם בלעדי כל זאת. הניתוק הזמני מהנוחות וההצטמצמות, אמורים להזכיר לכל פרט את אשר קהלת חזר ואמר – העולם כולו והחיים עצמם הם מצב ארעי.
שיעור בן שבעה ימים, בהליכה וישיבה בסוכה, אמור להביא את האדם למסקנות ברורות על מהות החיים – ולהיזכר במושגים של ביחד, בצוותא, אורחים, קרבה לרוחניות והמעטת החומריות.
בקיבוץ נאות סמדר שבחבל אילות, בדרום הערבה וסמוך לצומת שיזפון, אימצו שוכניו את הארעיות והשיתוף, הצניעות והאי-היאחזות בקרקע, כתורה סדורה בצורה מעניינת. מדי מספר שנים מדודות, כל חבר בקיבוץ עובר לדירת חבר אחר. יום של מעברי דירות לשנים ספורות הבאות.
רעיון המעברים משריש את חשיבות פיתוח ההסתגלות, הגמישות והמעבר ממצב נפשי נתון לאחר. ברגע שאני יודע שבקרוב אעבור ל"סוכה" אחרת, פשוט אצבור פחות חפצים ואהיה פנוי להבין שכולנו משפחה מורחבת אחת, ואשאיר את "סוכתי" נקייה, מסודרת וראויה למשפחה שתבוא לגור בה אחרי. זהו רעיון "המעברים". החיים הם מעבר בין תחנות לתחנות – מסע למידה עצום.
וכל זאת, כל המחשבות, התודעה, ההרהורים והשינויים באים לנו גם מישיבה צנועה במשך שבעה ימים בסוכה. אכן משמעותן של ארבע דפנות, סכך קישוטים וכרזות בנוסח "בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ:" (דברים פרק כח פסוק ו), עצומה ובלתי נתפסת. משמעות המשנה תפיסות עולם. בתרגום יונתן נאמר על הפסוק: ברוכים אתם בבואכם ללמוד תורה, וברוכים אתם בצאתכם למלאכתכם.
הברכה היא שילוב של עולם הרוח עם עולם הפרנסה והמעשה. ההבנה שהכל ארעי, משתנה וחולף, כמו החיים עצמם, אינה קלה לבני אנוש. זו אינה הבנה אינטואיטיבית. אנו מדחיקים את הזמן החולף, כחלק ממנגנון ההישרדות הטבעי שלנו.
חג הסוכות, אם כן, הוא שיעור בתודעה. הוא מלמד אותנו את משמעותה של הארעיות. ומצוות האירוח מתחברת לממד הארעיות, שהרי כולנו עוברי אורח בעולם הזה.
האומן ישראל ברייט, מחבר השיר "אדם צריך בית", העלה את הרעיון שבית בעצם צריך לשלב בכל שאר ימות השנה גם את החומר וגם את הרוח. גם את הקבוע וגם את הזמני.
נאחל לכולנו חג סוכות מעשיר ומעצים.
אדם צריך בית / מילים ולחן: ישראל ברייט
אדם צריך בית
מי שלא אז לא
איך הוא עובר,
הלילות שלו
חרדות מלטפות את קירות הבית
מה זה בית?
מה זה בית?
המיטה, הכסא, השולחן, החלון
העולם שמסביבו
אדם צריך מישהו
לדבר איתו
איך הוא מוציא
את החום שלו
הלבד והזמן מחביאים ת'רגש
מה זה רגש?
מה זה רגש?
המגע, הליטוף, הבנה, אהבה
העולם שמסביבה
אדם צריך דרך
שתיקח אותו
*******
קראו גם:
פרשת השבוע – "האזינו": פרשנות וזווית
פרשת השבוע – "ניצבים": פרשנות וזווית
פרשת השבוע – "כי תבוא" – פרשנות וזווית
פרשת השבוע – “כי תצא” – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: “שופטים” – פרשנות וזווית
פרשת השבוע: “ראה” – פרשנות וזווית
